אני יודעת שאני צריכה להזיז את ירכתיי הנאים וללמוד. יש לי הרבה דברים ללמוד אליהם. שנה קשה. גיליתי היום שאחד המבחנים של סוף השבוע הוא בכלל יום אחרי מה שחשבתי. זה נחמד. מחר אני אלמד בבוקר למבחן הקרוב ביותר. מחר אני משערת שלא יהיה לי זמן אבל אני מתכננת ללמוד לזה שבסופ"ש.
אני צריכה כסף. יהיו לי הרבה שימושים בו. הרבה. אני ממש צריכה כסף. אני חושבת שאני הולכת שבוע הבא למצוא עבודה. הייתי עושה את זה השבוע אם לא כל המבחנים האלה (לא ששבוע הבא אין...). לא, זה לא תירוץ. באמת אין לי מתי.
היה היום יום מיוחד.
מי ייתן ואני אקבל 100 בהכל. בחלק אני ממש צריכה את ה100 לאור ההעדרויות הרבות שיש לי. נא להחזיק אצבעות ולהתפלל חזק חזק.
אני רוצה להיות אחת כזאת שמסמנת מטרה וכובשת אותה. הייתי כזאת. נהייתי כזאת שמסמנת מטרה ואומרת "מחר ננסה..." עברתי וקראתי כל מיני דברים שקוראים לאנשים להשיג את מה שהם רוצים. הייתי כזאת לפני זה ומשום מה אני כבר לא כזאת.
נרשמתי לחדר-כושר. אני חושבת שזה יצליח להזיז אותי ולהחזיר לי את כל המוטיבציה שמתחילה להיעלם.
יש לי מטרות ברורות מאוד. לטווח הקצר ולטווח הארוך. אני מתכננת מעכשיו מה אני רוצה להשיג ואיך אני הולכת להשיג את זה. הכל אצלי כבר מתוכנן בגזרת היעדים. הבעיה היא שאני מתרכזת בזה כ"כ הרבה שאני שוכחת מדברים אחרים. אני שוכחת מדברים אחרים שאני רוצה לחוות ומשקיעה את כולי בזה. זה לא הפריע לי כי השגתי כל מה שרציתי ועכשיו...זה חסר לי.
חסר לי שאני כבר לא מזיזה דברים בשביל לקדם את עצמי. חסרה לי ההשקעה שהשקעתי בעבר. חסרה לי התחושה שכל מה שאני רוצה לעשות זה לתת את כולי לזה. חסר לי כל מה שפיספסתי בדרך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-