עבדתי הרבה זמן על לעשות את זה נכון (לא שזה הושלם לגמרי, אבל גם מה שהושלם זה בסדר).
לפעמים נראה לי ששכחתי שצריך להרגיש את זה.
ניסיתי להרגיש.
זה לא יוצא לגמרי אבל הבנתי מאיפה בבטן אני אמורה להרגיש את זה.
ניסיתי עוד קצת.
הלך כמו לפני זה.
עכשיו הלך לי.
כשזה בא מכאב זה מצליח.
לפני שלמדתי איך לעשות את זה נכון רק הרגשתי.
אז היה כל הכיף. פשוט נהניתי בלי לחשוב.
ככה הכל הלך. בכיף ועם הרבה מחמאות.
אני חוזרת להרגיש.
אני חוזרת להתרגש.
זה חוזר לשמח אותי.
לעשות לי טוב.
אני יכולה שוב לחייך מזה.
זו לא האהבה שמשתמעת מהטקסט.
זו אהבה שטבועה בי.
שמה שלא יקרה אי- אפשר להוציא.
יש שבשבילהם זה תחביב
יש שבשבילהם זה מקצוע.
בשבילי זו אהבה.
עדיף להרגיש.
כשמרגישים אפשר לעבוד עם זה.
עם טכניקה אי אפשר לעבוד כשאין רגש.
חבל שאני לא מתפנה לאהוב עוד קצת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-