peace and love

האמת היא..

שאני פשוט עוצרת את עצמי מלהתקיים בגלל סיבה לא ברורה.

הזדמנויות חולפות לי מול הפנים ואני מפסידה אותן, או יותר נכון מתכחשת להן

אולי פשוט לא רוצה לראות אותן.

וכשמנסה להתחבט עם עצמי בנוגע לסיבה שאני עושה את זה אני בכנות לא מוצאת תשובה.

מישהו שם למעלה עוצר אותי,  מחזיק אותי

כאילו משהו עוד צריך לקרות. כאילו משהו אורב לי ומחכה לרגע המתאים כדי להתפרץ.

ולא רע לי, ואני לא באיזה דאון בגלל חוסר הידיעה

אבל ברגעים שהמחשבה צצה בחזרה לראש אני באמת לא מוצאת תשובה.

וכן רע לי קצת על זה שאני נתקעת, ובאיזה שהו אופן לא ממשיכה הלאה

אבל כבר שמעתי לא פעם אחת

שהחיים לא מחכים לנו,

אם נרצה נשיג אותם ואם לא פשוט נשאר מאחור.

שיהיה שבוע דבש,

ושנזכור שדברים טובים באים לאט.

peace&love

תומי