פיסות קטנות של אמת... |
| 6/2010
את ואני ואז את את בוכה עליו את לא בוכה עליי אולי לא בוכה אבל משהו
מצחיק קצת שנעלמתי לך כל כך מהר אולי את מהרהרת בי לפעמים אבל את שומרת את זה רק לעצמך
את רוצה לשחק איתו את רוצה לחבק אותו ולפעמים אני תוהה למה לא איתי
אולי זה קצת מוזר אבל גם כשאת שוכבת איתו זה כבר לא כואב לי
נראה שהרגשות האלה נמסים יוצרים שלולית גדולה מתחתיי שמתאדה עם השמש
חשבתי לראות אותך כי עכשיו אני אמיצה מספיק אבל אני יודעת שגם אם אני אשמע ממך מילה אחת
אני לא ארצה לשחרר עוד לעולם
הפאק היחיד הוא שכל החברים שלי פתאום נוסעים אלייך ומדברים עלייך על כמה שאת מקסימה ושצריך עוד כמוך בעולם הם לא יודעים שפעם היית ישנה איתי בלילה הם לא יודעים שאם היו עוד כמוך לא היה יותר עולם
אף אחד לא מכיר אותך באמת אבל רק כי את לא נותנת
היה לי נחמד איתך אולי יותר מנחמד אולי עדיין נחמד כשזה בדיוק ככה
| |
| כינוי:
main
|