העובדה ש"עם הזמן הכל יעבור" עוד לא ממש משפיעה עליי..
נכון, לא עבר הרבה זמן. ולא הרבה השתנה בימים האלו.
אני מתחילה לעכל את העובדה הזו. אבל לא נראה לי שאני אי פעם אוכל באמת להשלים איתה.
בכל זאת.. זה אח שלי.
היה לפחות...
(ולא, הוא לא נפטר או משו......)
הקיצוניות האין סופית הזאת, ההבדל הכ"כ דק בין אהבה ושנאה, המחסור הרגעי בשיקול דעת, המילה והמעשה...
כל אלו עוד לא ממש מסתדרים לי..
אני מאמינה ש"עם הזמן הכל יעבור", אני רק לא יודעת מתי...
מה אני יגיד?.. שיהיה לי בהצלחה :]
ועכשיו לקצת יותר שמחת חיים (אחרי הכל אני לא ילדה דיכאונית..)
ביום שישי בערב אני וחברה עשינו בייביסיטר לאחים הקטנים של ידיד טוב שלי.
היה ממש כיף וגיליתי ששני הדברים הכי כיפיים בבייביסיטר הם:
כשהגמדים סוף סוף הולכים לישון.
וכשההורים חוזרים ומוציאים את הארנק מהתיק XD
חחחחח זה מה שקורה כשילדה בכיתה ב' בגובה
מטר וקרקר מנסה לשחק סנוקר.. XD
שבוע טוב שיהיה לכם!!