מגרגורי ליבו של חתלתול

היום שהתנפץ עלי,
עשה אותי קשה מדי
שכחתי מעצמי ודי
הייתי, לא הייתי אני

אסגור מאחורי גבי,
שוב לא יוכל לגעת בי,
בתהומות לבי
טעיתי, לא הייתי אני

שבפני הריקנות שוב לא תכה
המציאות שתחכה
שוב לא אבכה
שאתנחם
מעט

ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.

ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים
אני מכיר את הריחות שבאוויר
טעיתי, לא ראיתי אותך

כולן דומות פתאום יותר,
כל שיר עושה להיזכר
מכל צלצול הלב עוצר
נגעתי, לא הרגשתי אותך

ולעולם שוב לא רוצה להתאהב
האהבה שתרקב
הרגישות
שתישרף
לאט

ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.

ואת, במי את נוגעת לאט,
במי את פוגעת
כמעט כמו אז כשפצעת בי
את כל העולם את גילית
ולקחת לי
אותך
ומי זה שעכשיו נוגע בך
אני מקווה שהוא מאושר שיש לי אותך
לא מכאיב לך
בך לא פוגע
הייתי כזה אם הייתי יודע.

אם אתם פותחים רדיו פה ושם, אני בטוח שנתקלתם כבר בשיר הזה, החדש של הראל סקעת

אז נכון - הוא תוצר של מכונת הרייטינג ששמה כוכב נולד, פליט הפסטיגלים ו"מי שחלם", אבל יאמרו מה שיאמרו כל המלעיזים - עוד בתוכנית ההיא תמיד היה לסקעת את האומץ ללכת על הלא מקובל, השונה, המעניין ("הנני כאן" של יהורם גאון ו"שלכת" הם שתי דוגמאות מצוינות לכך)

וגם כאן - שיר ראשון לרדיו שהוא לא שיר עליז, פופי וקליט, אלא בלדה נוגה, עצובה והכי חשוב- יפהפיה. עוד תוצר משובח מבית מדרשה של קרן פלס

והשיר המצוין הזה מוגש בצורה נפלאה על ידי סקעת, עם הקול הזך, הבהיר והצלול שלו, הדיקציה המצוינת שלו, הצורה הכל כך טובה שבה הוא יודע לספר את הסיפור שמאחורי השיר, והפשטות - הפשטות הכל כך נוגעת ללב שלו.

מקסים, חובה

ומודה ולא אבוש - אני מחכהבקוצר רוח לאלבום שלו. שיבוא מהר...