מגרגורי ליבו של חתלתול

1. השנה, יותר מתמיד, נראית התוכנית כמו פס ייצור מתמשך של וואנה-בי זמרים פלסטיקים ומשעממים, שאין להם שום דבר מעניין להגיד. בטח שלא לשיר

2. העיבודים והליויי המוסיקליים משעממים פחד, והם לא פחות מאשר מסרסים את הילדים המסכנים. ושל מי היה הרעיון המזוויע לבצע ככה את "בגלגול הזה" ? אין תואר טוב יותר מאשר "חילול קודש".

2. די! דיינו עם הויברטו המעצבן הזה! It is way over-rated... זה לא יפה, זה לא מעניין, זה לא מרגש, זה לא מעיד על יכולת קולית גבוהה. זה לא כלום! אז למה אנחנו לא זוכים ולו רק לשנייה אחת של חסד משולל רעד קולי?

4. שלא לדבר על הנטיה הבלתי נסבלת שלהם לנסות להרשים אותנו עם כל מיני תעלולים ווקאליים אה-לה זמרי נשמה כושיים. אז זהו - שאתם לא. תפסיקו!

5. ילדים בני 18 לא מספיק בשלים בשביל להיות זמרים. נקודה.

6. על אף הנזכר למעלה - מריאור שחר מגניבה לאללה!

7. די עם כמות השלבים הבלתי אפשרית הזאת. אחרי סט האודישנים הבלתי נגמרים של השבועות האחרונים והלקט מעורר הפיהוק של השבוע שעבר, הגיע המופע המשעמם של השירים בני הדקה וחצי שנתנו לנו היום, סטייל "כוכב נולד יורדת אל העם", שממנו ינופה (או תנופה) רק אחד מהמשתתפים!! די נורא לחשוב על מסע הייסורים שמצפה לנו בהמשך השנה, רצוף מאות אלפי SMS-ים כמובן. תעשיית המזומנים המשומנת היטב של קשת במיטבה.

8. אף אחד מהילדים על הבמה לא הקדיש ולו שנייה של מחשבה על המילים של השירים אותם הוא שר, וזה ניכר בעליל. הם עסוקים בהרעדת קול, בסלאלומים ווקאליים בלתי נגמרים ובצעקנות. שום ניסיון להרגיש את השיר, להגיד משהו, לתת את עצמם על הבמה ולשיר את השיר מהלב במקום מהגרון. ורואים את זה - כמה שרואים את זה. אף אחד מהעומדים על הבמה הערב לא גירד לי את קצה בלוטת הרגש, לא עניין אותי, לא עורר בי את הרצון לשמוע אותו שוב. חבל שדווקא בערב שכזה, שמוקדש לשיריו של הגדול מכולם (שלום חנוך), לא ידע אף אחד מהילדים לתת משהו מעבר לבנאלי.

אבל בעצם, למה בדיוק ציפיתי? ר' סעיף 5...

9. הבנים השנה, לפחות אלה שראינו עד כה, הרבה יותר טובים מהבנות (אלה שראינו עד כה, כמובן...)

10. מיכאל עינב יגיע רחוק. על אף מוגבלותו הניכרת לעין כזמר, שחלק ממנה אני תולה קצת בהתרגשות של הפעם הראשונה מול חצי מיליון איש, הוא טוב בכמה רמות מהשאר. יש לו סטאר-קוואליטי שמזכיר במעט את הראל סקעת.

ועדיין, למרות כל זאת, אני יושב בבית ומקנא שאני פה רואה את מכבי חיפה עושה מעצמה צחוק, והם שם - על הבמה.

נ.ב.

ביום שבת חזרתי מחמישה ימים בסיני. היה סבבה אגוזים, חופש כמו שחופש צריך להיות. כמה נחמד היה לקום ביום ראשון בבוקר עם "מתנה" - קלקול קיבה זוועתי שקרקע אותי ליומיים. מצד שני- מה רע בעוד יומיים של חופש?

נ.ב.נ.

מישהו מופתע מזה שדווקא השמנה הלא פוטוגונית עפה כבר בשלב הראשון? משום מה, אני לא. אז מה אם היא גם זייפנית (-;