אז אני לא במצברוח משו,
אני מאוד מאוד עצבנית ומדוכדכת...
הבנתי, שאם ויתרו עליי בכזו קלות כנראה שאני לא בסדר, וגם מצד שני, שילכו לעזזל...
איכשהו,
כבר לא באלי להלחם...
לא באלי להשיג את מה שתכננתי....
אני חסרת מוטיבציה...
אולי כי הלימודים יותר חשובים לי...
אבל, גם הלך לי הרצון,
והבנתי שזה ממש לא יעזור,
כי זה פשוט חסר טעם...
וכמו שנאמר,
כל מה שלא מטפחים,
נהרס.
בלי להזכיר את שמם של אף אחד,
כבר נמאס לי ששואלים אותי.
אז קרה מה שקרה,
אז?
באמת, שיהייה אכפת לכם ממני, ולא ממשהו אחר...
אני יודעת שאכפת לכם,
אבל בבקשה, אל תשאלו יותר... והמבינים יבינו...
כבר נשבר לי מלהיות סובלנית
לא דופקת חשבון לאף אחד.
נשבר לי..
באמת שנמאס לי להיות עם רגשות אשמה...
כי ואללה קרה, ומה לעשות,
מה שיצא מזה יצא.
וכנראה זה לא ישתנה.
וקצת לקטע אופטימי יותר... (:
לפני שלושה ימים קנו לי מערכת קולנוע ביתית לחדר (:
והרמקולים מעולים 
וגם הספקתי להחליף ספק למחשב... :P
היום, הזמינו אותי למעין דייט,
אני חייבת להודות,
שכמה שזה היה מעפן, וזה התבטל בסוף :(
זה היה נוראאאאאאאאא חמוד (:
וממש אהבתי את זה... הסמקתי... :-$
חחח אבל לא נורא... :P
וקיצור...
מקווה להרגיש יותר טוב,
המון תודה לכל מי שיקרא את הכל,
צל"ש לכם...
אוהבתת 3> עד הפעם הבאה, רעות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
