נכנסה בי פתאום מוזה לכתוב ודווקא יצא לי קטע יפה.. אז -
אני והוא. מיטה.
אווירה מחוממת. מוזיקה שמחממת ומחרמנת עוד יותר ברקע.
ואז.. המגע..
הרוך..
החום..
מושלם.
ליקוק. נשיקה. נגיעה.
עם כל רגע זה הופך להיות יותר ויותר ממה שזה היה עד עכשיו.
הוא נכנס.
אין הרגשה טובה יתר מזה.
להרגיש אותו.
את כולו.. בתוכי.. איתי.. שלי.
רק שלי.
הנשימות שלו מתחזקות.
אני כלכך אוהבת אותו. כלכך אוהבת את זה.
כלכך אוהבת לראות איך הוא נהנה.
אוהבת לדעת שאני גורמת לו להרגיש ככה.
לדעת שכמוני, גם הוא מנציח כל רגע ורגע של הדבר המדהים הזה.
זהו. נגמר.
שנינו כבר גמרנו מזמן..
אבל הוא נשאר לשכב בתוכי סתם.
אני מלטפת אותו.. מרגישה את הדופק שלו.
"אני אוהב אותך נסיכה" הוא לוחש.
אין יותר יפה מזה.
אנחנו נשארים ככה עוד דקות ארוכות.
לאט לאט נרדמים.
שלא ייפסק. שנישאר ככה לנצח.
רק אני.. הוא.. האווירה.. הרוגע.. הקרבה.. האהבה.. השלמות.
אבל בעיקר.. אני והוא, החיבור המדהים הזה בנינו.
באותם רגעים.. שום דבר אחר לא קיים.
אותם רגעים שווים את הכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
