גאד, מה אני עושה?
אני אמורה לקום עוד חמש שעות לעבודה ואני פשוט לא מצליחה להירדם. כבר שעה שאני מתגלגלת במיטה וחושבת, וחושבת, וחושבת.......... הראש שלי עוד שנייה מתפוצץ. אני פשוט חייבת לקום.
אז אם כבר קמתי, הרבה זמן לא היה פרק. אני אשים, אשתה כוס מים ואחזור לישון. נקווה שלא יהיה קשה מדי לקום.
כן, השעה עוד מעט 2 בלילה. אני מפגרת. ><"
פרק 16
סתיו ישבה על המעקה במרפסת, ואורן נישק אותה כשהוא מחזיק ביד אחת בלחייה וביד השנייה תומך בה כדי שלא תיפול.
"תיזהרו!" אמר מתן. הם הפסיקו את הנשיקה והסתובבו.
"רגע, אתם ביחד?!" סתיו נחלצה מבין ידיו של אורן ורצה אל אור בחיבוק חזק.
מתן התקרב אל אורן.
"השלמתם?" לחש לו אורן.
"תגיד אתה מפגר או מה?!" התעלם מתן מהשאלה.
"אתה יודע כמה מסוכן זה היה??" הוא אמר ונתן לו דחיפה קטנה. אורן פרץ בצחוק.
"תירגע, היא בסדר... מה אתה בלחץ?" שאל אורן.
"לא משנה..." גלגל מתן עיניים.
"מתן, מזל טוב!" התקדמה אליו סתיו ונתנה לו נשיקה על הלחי.
"תודה..." הוא הסמיק.
"אתם ממש מתאימים. ואור מתה עליך." היא קרצה לו. מתן החזיר לה חיוך נבוך. הוא עוד לא שכח מה קרה בחדר לפני שאורן נכנס, וגם לא היא. אבל שניהם העמידו פנים שכלום לא קרה והעדיפו להשאיר את זה מאחור.
"טוב, נצא לאן שהוא לחגוג?" שאלה אור בציפייה.
כולם הסכימו, ואורן עלה לחדרו כדי לקרוא לתומר.
הוא נכנס והבחין בתומר יושב על המיטה ומדבר בפלאפון, אך מיד כשנכנס הוא שמע את תומר אומר: "טוב אני חייב לעוף, ביי." וניתק במהרה.
"מי זה היה?" שאל אורן והתיישב לידו.
"סתם..." התחמק תומר וקם מהמיטה, מתכופף אל התיק ומחטט בו, מחפש תעסוקה כלשהיא.
"תומר למה אתה לא עונה לי אף פעם? עם מי אתה מדבר בפלאפון כל היום?" ניסה אורן לברר.
"עזוב, מה זה כל כך חשוב לך?!" אמר תומר בעצבים.
"אני רוצה לדעת, למה זה כל כך סודי?!" החזיר לו אורן באותו טון.
"ככה, טוב?! מה זה עניינך בכלל?!"
"מה אתה מסתיר?!"
"לא מסתיר!"
"אז מה הבעיה להגיד לי?!"
"אני לא חייב לך שום דבר!" תומר יצא מהחדר בטריקת דלת חזקה והותיר את אורן המום על המיטה.
'למה הוא לא מוכן לספר לי? זה קשור לרוני?' חשב אורן בליבו, וניחש מי יכול להיות המטלפן המסתורי.
צלצול הפלאפון של תומר קטע את מחשבותיו.
"תומר!!" הוא צעק ופתח את דלת החדר, מחפש אחר אחיו. אך תומר נעלם כלא היה.
אורן החליט לענות לפלאפון.
"הלו?" אמר.
"מי זה? איפה תומר?" הוא שמע קול עמוק וגברי בצידו השני של הקו.
"תומר לא כאן, אני לא יודע איפה הוא... מי זה?" שאל אורן.
"איפה תומר?!" צעק הקול באוזנו של אורן.
"אמרתי לך-" החל לומר, אבל הקו נותק.
'מי זה היה?! הוא נשמע כמו בן איזה 40... מה תומר עושה איתו?' חשב לעצמו והרהר, מנסה לנחש מה אחיו התאום זומם לבד בחדרו.
-
תומר יצא בכעס מהמלון והתיישב על המדרכה ליד הכביש הצמוד לכניסה. הוא שיחק עם אצבעותיו בחוסר סבלנות.
"אפשר לעזור לך, ילד?" הוא שמע קול מאחוריו.
-
"נו," אמרה סתיו בעצבים, "איפה אורן? כמה זמן לוקח לו לקרוא לתומר?!" היא הלכה הלוך ושוב לאורך החדר. מתן ואור ישבו על המיטה, מחזיקים ידיים. כבר חצי שעה עברה מאז שאורן יצא לקרוא לתומר.
"אולי הם רבים? זה קורה הרבה..." גיחך מתן.
"זה לא מצחיק, אולי משהו קרה?" נלחצה סתיו.
"סתיו, אל תכנסי לסרטים, אוקיי? הם בסדר, בסוף יתברר שהם נתקעו על איזה תוכנית בטלוויזיה..." צחקקה אור.
"לא נראה לי... אני לא מצליחה להשיג אותם! אורן שכח פה את הפלאפון ותומר מסנן אותי... מה קורה איתם?" היא שאלה בפאניקה.
"סתיו." קמה אור מהמיטה והחזיקה בראשה של סתיו, מיישרת אליה מבט.
"דבר ראשון, תכניסי לעצמך לראש שהם בסדר, טוב?" שאלה, וסתיו הנהנה בראשה.
"דבר שני, אם את רוצה אני או מתן יכולים ללכת לקרוא להם." היא דיברה בקול רגוע.
"טוב, מתן לך לקרוא להם." הורתה סתיו, ומתן קם ויצא מן החדר.
שתיקה השתררה בחדר.
"נו, אז את מתכוונת לספר לי איך את ומתן השלמתם?" שאלה סתיו בחיוך.
השתיים התיישבו על המיטה.
"אוקיי, בהתחלה-" החלה אור לספר, אבל הדלת נפתחה בפתאומיות וקטעה אותה.
ספוילרים, כמובן:
"טוב אולי תירגעו?!"
-
"מה עם תומר?"
-
"זה אני."
-
"מצאת אותו?"
-
"אתה שומר על זה, כן?"
-
זהו להלילה. מצטערת שאני כבר לא מעלה את הפרקים בתדירות גבוה כמו שתמיד עשיתי, אבל בזמן האחרון יש לי לו"ז נורא לחוץ (כן כן, גם בחופש. -.-)
ובקשר לפוסט למטה... זה לא קשור לסיפור או משהו, פשוט הייתי חייבת לפרוק ולחלוק את זה עם אחרים... נו, אתם כבר מכירים את הקטעים המתבכיינים האלה שלי. ;]
אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו, למי שתהה, וזה חלק גדול בזכותכם. תודה לכל אלה שהזדהו איתי. זה כל כך עזר...
אז, המשך חופש נעים... תנצלו את הימים האחרונים. אני עפה לישון. XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכותבת :]
