שלא ייגמר לעולם.

ערב טוב. (:

המחשב שלי עושה לי מלא בעיות, למסנג'ר כבר לא התחברתי כמה ימים, האינטרנט נתקע כל הזמן... קיצר, סמטוכה. ><

אני מקווה שזה יסתדר בקרוב, או שנזמין טכנאי או משהו... אפילו על התגובות בפרק הקודם עניתי ממחשב של חברה שלי. \:

לא משנה.. העיקר שהצלחתי להגיע עד לעריכה... זה כבר נס!

תהנו. ^^

פרק 22

-למחרת-

סתיו התעוררה ב-12 מצלצול בפלאפון שלה. היא קמה מהמיטה באיטיות וענתה.

"הלו?" היא ענתה, חצי רדומה.

"ישנת עד עכשיו?!" היא שמעה את קולו של אורן בצד השני.

"כן, למה?" שאלה ושפשפה את עיניה.

"כי אנחנו צריכים עוד חצי שעה להיות אצל תמר." הזכיר לה אורן.

"אהה.. נכון.." סתיו התעוררה ברגע.

"תתארגני, אני בא." הוא אמר והם ניתקו. סתיו התארגנה בזריזות, התאפרה קצת, שמה בושם, ואז שמעה דפיקות בדלת.

היא פתחה אותה ובפתחה עמד אורן.

"התגעגעתי אלייך..." הוא אמר בחיוך קטן.

"כולה לילה אחד לא ראית אותי!" אמרה וצחקה.

"לילה אחד? את יודעת כמה זמן זה?" הוא נכנס וסגר אחריו את הדלת, מצמיד את סתיו לקיר.

"יותר מדי." היא אמרה, והוא רכן אליה לנשיקה. הם התנשקו כמה דקות, עד ששמעו קול לידם.

"אני מפריעה?"

הם עצרו והביטו הצידה. אור עמדה לידם בשילוב ידיים וחיוך מטופש.

"אנחנו בדיוק הולכים." אמר אורן ועזב את סתיו.

"אהה.. מה שתגיד." אמרה אור והלכה משם.

"אנחנו באמת חייבים ללכת כבר. בואי." אורן הושיט לסתיו את ידו, והם יצאו מהמלון והלכו אל תחנת האוטובוס הקרובה.

אחרי כמה דקות הגיע האוטובוס ולקח אותם לאחת משכונות המגורים היוקרתיות באילת.

"הגענו." אמר אורן ויצא מהאוטובוס, סתיו יצאה אחריו וקפאה בתדהמה מול הבית הענק שניצב מולה.

"כאן היא גרה?!" שאלה בפליאה.

"כן. הם טחונים בכסף." גיחך אורן.

"שמתי לב..." אמרה סתיו וסקרה את המבנה. הוא היה מעין וילה לבנה ורחבה, עם חצר גדולה ובריכה.

"טוב... ניכנס?" הציע אורן כעבור כמה דקות. הוא לחץ על האינטרקום.

"מי זה?" נשמע קול של בחורה צעירה.

"היי תמר, זה אורן.." אמר אורן.

'למה הוא לא אומר גם אותי?' חשבה סתיו.

"אתה לבד?" קולה של תמר נשמע שוב.

"לא, הבאתי אורחת." אמר אורן והביט בסתיו, שעמדה מקופלת ונבוכה לידו.

"כנסו." אמרה תמר והשער הראשי זמזם. אורן פתח אותו ונכנס, גורר אחריו את סתיו.

"אורן.. אולי זה לא רעיון טוב?" שאלה סתיו בשקט כשהם עמדו בפתח הדלת, מחכים שתמר תפתח להם.

"מה לא רעיון טוב?" שאל אורן.

"זה שבאתי איתך. אני מרגישה מיותרת..." אמרה סתיו בכנות.

"אל תתביישי, הם משפחה ממש נחמדה." אמר אורן.

"אני לא יודעת.. הם עשירים, הם מכירים אותך, אני סתם תקועה פה!" אמרה.

"אל תדאגי, אני לא יעזוב אותך לרגע." הוא אמר ולחץ על כף ידה.

"טוב..." אמרה סתיו בהיסוס.

תמר פתחה בפניהם את הדלת.

"היי!" אמרה בשמחה ונשקה ללחייו של אורן.

"היי." השיב אורן, גם הוא בשמחה.

"שלום גם לך! איך אמרת שקוראים לך?" שאלה תמר.

"סתיו." אמרה סתיו, והושיטה לה יד.

"סתיו. נעים מאוד." אמרה תמר מבלי לגעת בסתיו. סתיו החזירה את ידה אליה במבוכה.

"בואו, תיכנסו!" תמר הזמינה אותם פנימה והם נכנסו.

"אורן! כמה זמן!!" הופיעה אישה כבת 40 במטבח הגדול והמהודר.

"בוא לכאן, חמוד." היא ניגבה את ידיה במגבת מטבח מעוטרת פרחים והתקדמה אל אורן. היא נשקה ללחייו וסקרה אותו.

"איך גדלת. אתה כבר ממש גבר צעיר, אה?" אמרה בחיוך מתוק.

"תודה." הוא הסמיק.

"ומי זאת?" שאלה האמא החייכנית.

"זאת סתיו. היא ידידה של אורן." אמרה תמר. סתיו תלתה עיניים באורן, מחכה שיתקן אותה. אבל אורן אפילו לא החזיר לה מבט. סתיו כל כך נפגעה, היא הרגישה מחנק כבד בגרונה.

'הבטחת...' אמרה בליבה.

"נעים מאוד, סתיו. בואו תיכנסו." אמרה האמא בחיוך מאוזן לאוזן ופתחה בפניהם את דלת המרפסת. המרפסת הייתה גדולה ומרווחת.

"היי, אני זוכר את המרפסת הזאת." אמר אורן וסקר את המרפסת.

"ידעתי שתזכור! כאן ישבנו על הנדנדה." אמרה תמר והצביעה על נדנדת עץ ישנה על הדשא לידם.

"נכון... ושתינו מיץ תפוזים." העלה אורן זכרונות.

"מהגינה! זוכר שסחטנו?" שאלה תמר.

"כן! והשפרצתי בטעות על הגביע זהב הזה של ההורים שלך שעלה איזה אלף שקל..." נזכר אורן וחיוכו נמחק.

תמר צחקה.

"נכון, ולפני שחזרת הביתה הם נתנו לך אותו, זוכר?" היא שאלה.

"בטח! עדיין יש לי אותו! בחדר!" הוא אמר ותמר צחקה והסיטה את שיערה השחור אל מאחורי האוזניים בחינניות. היא הייתה לבושה בשמלת פרחים קיצית, קצת חושפת.

סתיו הביטה בשניהם משוחחים ועמדה בצד בשתיקה. היא רצתה לעוף משם, היא רצתה ללכת מבלי שאף אחד ישים לב.

"אממ.. אורן?" היא פנתה אליו.

"כן?" שאל אורן.

"אין איזה משהו שאתה רוצה לספר לתמר?" היא שאלה.

אהבתם? (:

וואי הפרק הבא יצא ממש ארוך! הנה ספוילרים שיכינו אתכם לפרק הזה. ;]

'אני מקווה שאתה יודע מה אתה עושה.'

-

"אוי, כמה מתוק..."

-

"מה קרה לה?!"

-

"זה מדהים..."

-

"סתיו!!!"

-

'אני לא יכולה יותר...'

-

"את לא תתחרטי."

-

זהו.. מקווה שנשארתם במתח. (:

שבת שלום!