שלום לכל הקוראים... D:
- 30 קוראים קבועים.
- שיר חדש שכתבתי.
- וכמובן... פרק חדש. ^^
אז יהיה עכשיו פרק ובסופו יהיה מבצע שכזה... (:
תהנוו... P:
פרק 12
שבוע עבר מאז מתן וויתר על אור, במחשבה שהיא דוחה אותו כי לא סיפר לה את האמת. הוא לא ידע שזו בכלל לא הסיבה לדחייה. הוא לא התקרב אליה ולא העז להביט לה בעיניים כל השבוע. למעשה, הוא כלל לא יצא מחדרו במלון.
הוא בילה את רוב זמנו עם תומר בחדר, והם צפו בטלוויזיה, הזמינו פיצה, לפעמים ירדו קצת לבריכה וכמעט ולא יצאו לבלות. הוא השתדל שלא להראות שהוא מדוכדך ומוטרד כל הזמן.
למרות שמתן מנע מעצמו להיזכר בה ודחה כל מחשבה עליה שעלתה בראשו, אור תמיד הופיעה בחלומותיו ונשארה בליבו. תמיד קיווה שפתאום תיכנס לחדר ותאמר שהיא סולחת, שתנשק אותו, שתחזור אליו.
הוא לא העז לדבר עם יעל על מה שקורה לו, וסינן שיחות ממנה וSMSים. המחשבות על יעל הטרידו אותו מאוד, והוא ניסה לדחות את שיחת הפרידה כמה שיותר.
אור התעלמה ממתן לחלוטין. היא לא הסתגרה בחדר כל הזמן, להפך, רק התרחקה מהמלון כמה שיותר, כדי לא להיתקל בו, וכדי שלא תצטרך לפגוש בו אם במקרה תלך לבריכה או לחדר האוכל. היא הרבתה לחשוב עליו ועל כל מה שעברו, ועל כמה שהיא מתגעגעת אליו.
סתיו ואורן נעשו זוג. כל השבוע עבר להם כל כך מהר, הם אפילו לא שמו לב שהזמן טס ככה. הם בילו יחד בכל יום; בים, בבריכה, בחדר, במסעדה...
לאורן כל הזמן הציקו מחשבות על תמר.
בדיוק לפני שנה, כשמתן, תומר ואורן יצאו לחופשה באילת לשלושה שבועות, הוא פגש במלון מישהי בשם תמר, תושבת אילת. הם הכירו ודיברו לא מעט, והוא אפילו הספיק לבקר בביתה ולפגוש את המשפחה שלה.
היא הייתה יפה, חמודה, נדיבה, מתחשבת, אבל לא הגיעה אפילו לקרסוליה של סתיו.
אורן הרבה להרהר אם תמר עדיין באילת, אם היא באה למלון לפעמים ומחפשת אותו, אם היא עדיין זוכרת אותו בכלל.
וכמובן שחשב מה יקרה אם ייפגשו. איך תגיב כשתראה את החברה החדשה שלו?
הוא השתדל שלא לחשוב על כך, והחליט שמה שיהיה יהיה.
סתיו לא הפסיקה להתרגש כל השבוע. היא ציפתה לפגישות שלה עם אורן, וניצלה כל רגע איתו. גם כשכל אחד חזר לחדרו, הם דיברו בטלפון בלי הפסקה והתקשו להיפרד אחד מהשנייה.
אור קצת קינאה בסתיו. גם היא רצתה מערכת יחסים כזו עם מתן, אבל אף פעם לא העזה לומר זאת בקול רם. אפילו לא לסתיו.
לפעמים היא שאלה את סתיו מה שלום מתן, וסתיו תמיד ענתה לה את אותה התשובה.
"לכי תבדקי בעצמך."
אבל אור סירבה בתוקף ללכת ולדבר איתו, למרות שידעה שזה יעשה לה טוב.
ביום ראשון, בדיוק שבוע אחרי הגיעם לחופשה, נכנסה סתיו לחדר של הבנים, בחיפוש אחר אורן.
היא ראתה את מתן ותומר יושבים על המיטה בחדר ומדברים.
"בחייך, מתן, דבר איתה." היא שמעה את תומר אומר, וסגרה מעט את הדלת, כדי שלא יבחינו בה.
"לא... היא לא רוצה את זה, אני לא רוצה ללחוץ עליה." אמר מתן.
'הם בטח מדברים על אור...' חשבה סתיו, והקשיבה בדריכות.
"מה ללחוץ? אתה פאקינג אוהב אותה! יותר מחברה שלך!" תומר הרים את קולו.
סתיו הייתה בשוק.
"בדיוק! יש לי חברה! בגלל זה היא לא מדברת איתי, בגלל חברה שלי כל הסיפור הזה נוצר בכלל... אם אני בא לאור ומדבר איתה, וזה לא יקרה, אז עלול להתפתח משהו ואני שוב יבגוד ביעל." אמר מתן וקם מהמיטה, הולך סביב החדר וחושב בתסכול מה לעשות.
"עזוב אותך מיעל," קם תומר מהמיטה ותפס את כתפיו של מתן, מיישר את מבטו אליו. "שנינו יודעים שאתה ויעל זה סתם. אור פי אלף יותר שווה מיעל!"
"פי מיליון..." אמר מתן בלחש.
"יפה! לך אליה ותדבר איתה. היא רוצה את זה, תאמין לי אוקיי?" אמר תומר ועזב אותו.
"אבל-" החל מתן לומר.
"אתה לא סומך עליי?" קטע אותו תומר ופרש את ידיו לצדדים. מתן שתק.
"סומך, אבל-" החל מתן לומר שוב.
"שום אבל. אתה חייב לחזור אליה." אמר תומר ונשכב על המיטה, מזפזפ בין הערוצים בטלוויזיה.
"אני לא רוצה לרדוף אחריה, היא אמרה שהיא לא רוצה אז אני עוזב אותה! אם היא רוצה אותי בחזרה, שתבוא ותגיד." אמר מתן, ונשכב גם הוא על המיטה.
סתיו סגרה את הדלת בעדינות, ושמה יד על פיה כלא מאמינה.
"אני חייבת להחזיר אותם." אמרה לעצמה בשקט, ופנתה למעלית.
היא הרימה טלפון לאורן.
"הלו?" שמעה את קולו העמוק.
"היי מתוק, איפה אתה?" שאלה.
"מחכה לך בלובי." סתיו שמעה את החיוך על שפתיו.
"טוב, אני באה. יש משהו דחוף שאנחנו צריכים לעשות." אמרה, ואורן התמלא סקרנות.
"לנסוע מכאן לאי בודד ולחיות רק שנינו לבד?" אמר בחולמניות מופגנת, סתיו צחקה.
"די לבלבל ת'מוח. אני שם עוד שתי דקות." אמרה וניתקה את השיחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכותבת :]
