שלא ייגמר לעולם.

ערב (?) טוב לכולם.

הייתי בסופשבוע אצל משפחה, אז לא יכולתי לשים פרק... אבל חזרתי,  והנה אני כאן. מעלה לכם את פרק 6. D:

פרק 6

סתיו הייתה לבושה חולצת קשירה בצבע טורקיז עם ציור קטן של מיקי מאוס בצד, ומכנסי גולשים קצרצרים בצבע אפור בהיר. מתחת לבגדים היא לבשה את הביקיני השחור שלה. שיערה היה אסוף בקוקו מרושל, והיא ישבה בשילוב רגליים ליד השולחן ולגמה לגימות קטנות מהקפה שבידה.

"מה נתקעת?" שאל מתן כשהבחין בכך שאורן לא מזיז את מבטו מנקודה מסוימת בחוץ.

"זאת הילדה הזאת שם?" התערב תומר.

"כן..." אמר אורן בשקט וחזר לאוכל שלו.

"נו? למה אתה מחכה?" שאל תומר ונתן לו דחיפה קטנה, אורן קם מהכיסא.

"אבל.. היא.. היא מחכה לחברה שלה, מה אני ייכנס להם באמצע ככה?" אמר אורן בחוסר ביטחון.

"אני יעסיק אותה. לך, לך אליה." אמר מתן וקם מהכיסא. אורן יצא אל מחוץ לחדר האוכל.

מתן הלך אל בר הסלטים, ונעמד ליד אור כאילו במקריות, מקווה שתשים לב אליו או שתזכור משהו מאתמול. מקרוב היא נראתה לו אפילו יפה יותר.

היא לא שמה לב אליו, והוא לקח צעד אחד והתקרב אליה. אז, היא שמה לב שהוא משדר לה משהו.

היא הסתכלה עליו, והוא מיד נראה לה מוכר.

"היי, אתה לא זה מהמועדון אתמול?" היא שאלה, מתן נשם לרווחה.

"כן, קיוויתי שתזכרי אותי." הוא חשב בקול רם ואז התחרט והסמיק.

היא צחקה קצת.

"איך אפשר לשכוח?" היא שאלה, מיד כשהביטה בעיניו חזר אליה כל אותו ערב במועדון.

"אני רואה שאת פה עם חברה." אמר מתן.

"אתה רואה טוב." אמרה.

"חבר שלי פה דלוק עליה קשות..." צחקק מתן.

"אתה צוחק עליי? כל הבוקר היא לא מפסיקה להזכיר אותו!" צחקה גם היא.

"היא פנויה? נראה לי אפשר לסדר משהו." אמר מתן בחיוך ערמומי.

"לא נראה לי שצריך לסדר כלום." אמרה אור והצביעה על אורן וסתיו, שישבו שניהם על שפת הבריכה וצחקו יחד.

"הם נראים לי מסודרים." גיחך תומר. השתררה שתיקה קצרה.

"אממ.. בא לך לשבת?" הציעה אור. מתן הסכים והם התיישבו ליד אחד השולחנות הקרובים ליציאה.

-

"אז.. אתה פנוי?" שאלה סתיו. היא ואורן ישבו אחד ליד השנייה וטבלו רגליים במי הבריכה, היא הייתה לבושה בחלק העליון של הביקיני שלה, שהיה קשירה שחורה, ומכנסי גולשים קצרים. אורן היה לבוש בגד ים בלבד, שהיה מכנס גולשים בצבע שחור ועליו היו קשקושים אפורים.

"בינתיים..." אמר אורן ושיחק בסיידליפ שלו.

"את?..." הוא שאל, ורגליהם נגעו במים.

"כ..כן." היא גמגמה.

"בטוחה?" הוא צחק, והיא צחקקה.

"פשוט.. נפרדתי מחבר שלי לפני כמה ימים.. אז אני לא ממש בטוחה." אמרה, ואורן הרחיק את רגלו מרגלה.

אחרי שתיקה קצרה, אורן החליט לשאול עליו.

"כמה זמן הייתם ביחד?" הוא שאל בהיסוס.

"חודשיים. קראו לו עמית." היא ענתה בשקט.

"למה נפרדתם?" הוא שאל.

"לא הלך.." אמרה בקצרה.

"אז.. אנחנו נשב פה כמו סבתות עוד הרבה זמן או שנכנסים למים?" שאל אורן וקם.

"רוצה להיכנס? תיכנס!" אמרה סתיו וקמה גם היא.

"מה, את לא נכנסת?" הוא עיקם את אפו.

"נממ.. לא בא לי." אמרה והסתובבה ללכת.

"דווקא נראה לי שבא לך!" אמר אורן ותפס במותניה.

"אח! עזוב אותי!" היא צעקה וצחקה בקול רם. הוא חיבק אותה אליו והיא ניסתה להתנגד ולברוח, אבל הוא היה חזק ממנה. הוא הרים אותה והיא בעטה באוויר, מנסה להשתחרר.

"עזוב אותי!! אורן!!!!" היא צרחה ולא הצליחה להפסיק לצחוק.

הוא זרק אותה לבריכה וקפץ מיד אחריה.

שניהם הוציאו את ראשיהם מהמים וסתיו מיד דחפה את ראשו בחזרה למים.

הוא הצליח להוציא את ראשו מן המים ולנשום, ואבל היא מיד דחפה אותו בחזרה.

"אני.. לא.. נו.. נוש.." ניסה אורן להגיד אבל סתיו המשיכה להטביע אותו ולצחוק, עד שאורן לא הוציא יותר את ראשו מן המים.

סתיו נרגעה מהצחוק ולא הבינה למה אורן לא יוצא מהמים.

"אורן?" היא שאלה, ולא היה מענה. בן רגע פרצופה התעקל והיא נלחצה.

"אורן!!!!" היא נבהלה ונופפה בידיה בתוך המים, מחפשת את אורן בתוכם.

"אורן!! צא משם!!" היא נלחצה, היא לא הצליחה לתפוס את אורן ולא מצאה אותו מתחת למים.

לפתע היא הרגישה משהו תופס במותניה מתחת למים.

"אעאעאעאעאעאעעאעאע!!!!!!!!!!!" הוא צרחה ונשמטה לתוך המים.

מתחת למים אורן סובב אותה אליו, והיא ראתה שזה הוא. היא צחקה ובועות יצאו מפיה, ודגדגו את אפו של אורן.

היא ואורן הוציאו את ראשיהם מהמים ועמדו אחד מול השנייה.

"אתה חולה נפש נראה לי." היא אמרה, מנסה לנשום בין כל מילה.

"זה הגיע לך!" אמר אורן ושניהם צחקו ארוכות. כשצחוקם נרגע הם שתקו כמה דקות, מביטים אחד לשנייה בעיניים.

אורן עצם את עיניו והתקרב באיטיות אל שפתיה של סתיו, התרגשות הציפה אותו. הוא הרגיש את אפה מתחכך באפו.

הוו... יצא פרק חמוד לדעתי. ^^

ספוילרים:

"רוצה לצאת?"

-

"מה, הם עד כדי כך יפים?!"

-

"למה ציפית?"

-

"מצטער.."

-

"טוב, את.. צודקת."

-

"ס.. סתיו?"

-

מספיק מותח בשבילכם? (:

יאללה, סי יא.