בכל פעם עיניי מתמלאות בדמעות
מנסה שלא למצמץ בכדי שלא תיפול דמעה על פניי
אני כל כך לא אוהבת לבכות ליידך אבל אני לא מצליחה
לעצור את הכאב שבי, הכאב הגובר מיום ליום.
ואני כל כך משתדלת בכל כוחי להראות לך שאני מאושרת
רק חבל שאולי קצת האמנתי לשקר של עצמי.
ואני לא מוצאת את הסיבה שלא טוב לי
אולי אני מרגישה קצת מותשת מלא לדבר על הדברים שמכאיבים לי.
אולי עכשיו הגיע הזמן להפסיק לשמור את הכל בבטן ולהתחיל לפתוח הכל
וגם אם זה אומר שאני משנה חלק באופי שלי.
כל כך קשה לי שאתה מסתכל עליי ואומר לי שמשהו עובר עליי ואני בכל זאת מתעקשת שלא,
אפילו כששניינו יודעים שאני לא יכולה לעבוד על אף אחד
רואים את זה בעיניים שלי.
אני לא אבכה ליידך יותר.
