"האהבה הראשונה שלי"

פרק 3:

בפרק הקודם:

ואז דפקו בדלת אמרתי :"פתוח"

ואני לא האמנתי למראה עייני.

זה היה שגיא.(שגיע הוא הילד שאני אוהבת,הילד שעידו אמר שיעזור לי איתו).

"מה אתה עושה כאן???"שאלתי בפליאה.

"את רוצה שאני אלך"? הוא שאל.

 
ואני ישר קפצתי ואמרתי:"ברור שלא! תיכנס"!.

שגיא נתן לי מתנה קטנה ואז הוא אמר בביישנות:"קניתי לך מתנה קטנה".

ואז אני השבתי לו גם בסוג של ביישנות:"זה שאתה פה ,זה כבר מתנה".

ואז חשבתי רגע ואמרתי:"רגע רגע"איך אתה יודע שאני בבית חולים?"

הוא השיב:"עידו אמר לי".

"הוא אמר לך את זה?!" שאלתי...

חשבתי לעצמי,אין מצב.

שגיע ישר קפף ואמר "כןהוא אמר לי אתמול שאת פה"

וככה זה המשיך.דיברנו ודיברנו ודיברנו ואז פלטתי:"תגיד אתה אוהב או מחבב מישהי?"

הוא הסמיק,וענה:"האמת יש מישהי,אבל תבטיחי לי שאת לא מגלה!","נו..."הגבתי.

"טוב,אז......חירות".

[

היסתכלתי עליו,נעלבתי,חשבתי לעצמי,חירות? מה כולם מוצאים במכוערת הפלאתית הזו?!!!.

אמרתי לו:באמת? חירות? הזו?

הוא ענה:"לא יודע,אני פשוט אוהב אותה,אני רוצה להיות חבר שלה.

ליבי נישבר,מבחוץ ניראתי שמחה אבל מבפנים? הכל היה שונא,שחור,אפלה.

עזבנו את זה,פיתחנו נושאי דיבור אחרים ואז ראיתי שעידו מקשיב לנו,

הוא הבין שקלטתי אותו,דפק בדלת ושאל:"אפשר להיכנס?".