איך אתם מרגישים בנודע להיסטוריה של HMH (אולם חשוב בהולנד) כמה ימים לפני ההופעה?
(קרדיט לג'ני על תרגום השאלה 3>)
ביל: שמענו שיש שם תור ארוך עוד מהבוקר, שמענו את הצרחות.
טום: זה הכי כיף להופיע במקום שהכרטיסים נגמרו בו מהר.
אז אתה יודע בבירור שאלו מעריצים גדולים ושכולם הולכים להשתגע!
גיאורג: הפעם הראשונה שניגנו בהולנד אמרו לנו שכאשר אתה עושה הופעה
ב HMH (אולם) זה אומר שבאמת הגעת רחוק.
ביל: אז אנחנו ממש מכבדים את זה.
איך אתם מרגישים בנוגע לעובדה שכשמעריצים רואים אותך הם נעשים אגרסיביים?
ביל: אגרסיביים? לא, פשוט יש להם הרבה רגשות ואממ..הם ממש טובים בלבטא אותם.
המעריצים שלנו משתגעים במהלך ההופעה ולפעמיים הם בוכים, אבל אין בזה כל רע.
איך אתם מרגישים בנוגע לעובדה שאתם הולכים לכבוש את אמריקה בקרוב?
גיאורג: כן, יש שמועה באינטרנט,נכון?
יש הרבה שמועות בזמן האחרון שאנחנו עובדים על הפריצה שלנו באמריקה, אבל הן לא נכונות בכלל. קודם אנחנו רוצים להצליח בכל אירופה.
באופן אישי אני ממש רוצה לפרוץ באמריקה, אבל מתי זה יקרה? אף אחד לא יודע.
ניראה מה יהיה, בינתיים אין הופעות מתוכננות.
גוסטב: ואנחנו צריכים לעשות סיבוב הופעות נוסף לפני זה.
גיאורג: כן, זה שמועה מהאינטרנט נכון?
ביל: כל לילה הופעה אחרת, כל לילה מלון אחר, כל יום אורזים ופורקים, כל יום בדרכים.
אנחנו לא מתכוונים לעשות תוכניות חדשות עד שהסיבוב הופעה האירופאי יגמר.
איך נצבור כוח אחרי הנסיעות האלה? הרבה שינה!! אבל אצלי אני גם נטען כשאני מופיע.
גוסטב: ואנחנו נשארים בכושר ע"י אכילת ממתקים ואוכל לא בריא.
טום וביל: איך זה להיות בני 18?
ביל: נהדר, סופסוף! ממש חיכיתי לזה כי עכשיו מותר לנו לעשות הרבה דברים.
אנחנו יכולים לעשות ישיבות, להצביע וגם לנהוג במכונית.
עדיין לא התחלנו לעבוד על הרישיון נהיגה שלנו עדיין אבל נעשה את זה בקרוב.
עכשיו אני מרגיש באמת חופשי, נפלא!
מה אתם מרגישים בנוגע לכל הרכילות שמופיעה עליכם באינטרנט?
ביל: אנחנו לא קוראים הכל אז ככה שזה לא ממש מעניין אותנו.
יש כל כך הרבה שטויות שאנחנו אפילו לא מספיקים לקרוא הכל גם אם נרצה.
כל יום יש שמועה חדשה, זה פשוט אף פעם לא נגמר.
גיאורג: אני משתמש באינטרנט רק בשביל לבדוק .
בכל יום אלפי שמועות מתפרסמות עלינו במלא פורומים, אבל אני לא יבזבז את הזמן שלי על זה.
אני גם לא רוצה לדעת מה אנשים כותבים עלינו.
מה אתם מרגישים בנוגע לביקורת שאתם מקבלים בעיתונים לפעמים?
ביל: בהתחלה זה היה לנו קשה לקבל ביקורת, אבל אחרי כמה זמן זה לא עניין אותנו.
כותבים עלינו כל כך הרבה, אנחנו פועלים במסלול משלנו.
טום: אם זאת ביקורת טובה אז לא אכפת לי.
למשל, אם הם רושמים על הנגינה שלי בגיטרה, אז אני חושב על זה.
זה לפעמים גם מדרבן אותי ונותן לי כוח להוכיח את עצמי. אנחנו כולנו פתוחים לביקורת בונה.
איך זה לענות על שאלות שוב ושוב בראיונות שונים?
-כאילו על אותה שאלה מליון פעם-
ביל: זה בכלל לא נורא, בכל ארץ רוצים לדעת דברים שונים.
השאלה ששואלים אותה הכי הרבה זה: איך הגעתם לשם טוקיו הוטל?
טום: ענינו על השאלה הזאת משהו כמו 10 מליון פעמים עד עכשיו.
איך אתם מרגישים בנוגע לעובדה שיש סרט על החיים שלכם?
ביל: בשלב זה אין משהו ודאי בנוגע לזה, אבל מדברים על זה.
זה יהיה מעניין לראות מעקב אחרי ההרפתקאות שלנו בכל מיני מדינות.
אני חושב שזה יכול להיות סרט מעניין, לעולם אין לדעת.
איך זה לקבל הרבה מתנות?
ביל: אנחנו מקבלים את הדברים הכי מטורפים, אבל לצערי זה ממש קשה לנו לאחסן הכל.
הבתים שלנו ממש מלאים, ממש כמו האולפנים שלנו והאוטובוס.
במיוחד כשיש למישהו יומולדת..אז אנחנו ממש מפוצצים במתנות.