לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים בהמשכים


" אלוהים נתן לאדם שני אוזניים ופה אחד, כדי שיקשיב יותר וידבר פחות" (אלברט אינשטיין)

Avatarכינוי:  -קסם ורותם-

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

פרק 16 :]


היי

מצטערת שהגבתי מאוחר לכם על כל התגובות התומכות,

לא היה לי כל כך זמן בכלל להיות במחשב.

תודה ענקית לכם

 

הפרקים שכתבתי נגמרו,

אני צריכה להמשיך לכתוב פרקים חדשים ויש לי כיוון ענק להמשך העלילה.

אז תצפו ;]

 


 

 

מהפרק הקודם:

 

"לא מעניין! אתה גורם לבעיות בלהקה בגלל זה! תשלים איתה כבר וזהו, אל תיתן לזונה אחת מהעבר להרוס את הלהקה כעת וגם מלני שבכלל לא אשמה במה שקרה לך עם ההיא!" המשיך להמטיר צעקות לכיוונו.

"אתה צודק.." סינן מייקל, הוא ידע שכל מה שכריס אמר נכון. הוא לא יכול להתייחס ככה אל מלני בגלל היסטוריה שהיא בכלל לא תפסה בה חלק.

"אני סולחת לך! זהו לך!" אמרה באושר, מצפה שסוף סוף יהייה לה שקט.

"אחלה, אז דף חדש?" אמר אחרי שסגר את הטלוויזיה וקם מהמיטה.

"חדש! נקי! משופץ! מה זה משנה?! העיקר תשתוק!" אמרה והוציאה מהמגירה את הפלאפון שלה אני חייבת להפסיק לאבד אותו, נמאס לי לערוך חיפושים שעות על גבי שעות! חשבה.

"זאת לא..?" שאל לפתע מייקל ברגע שהבחין במשהו שהסב את תשומת ליבו.

 

 

חלומות מתגשמים-פרק 16

 

"כן!" אמר כריס בכעס והתחיל לפנות לכיוונה.

"כריס!" צעק לו מייקל "אל תעשה שטויות!" אמר אחרי שכריס הסתובב אליו, אך הוא מיד המשיך ללכת לכיוונה, הוא היה שיכור לא היה אכפת לו מכלום.

עכשיו את שלי! לא של אף אחד! הכריז בליבו והמשיך לצעוד לעברה.

"איימי!" צעק לכיוון איימי שהייתה מופנת עם גבה אליו, מרוחה על הגבר ההוא.

"איימי!" צעק שנית אחרי שלא שמעה ונגע קלות בכתפה מה שגרם לה להסתובב.

"כריס..?" נראתה מבולבלת.

"את שלי! רק שלי! לא של אף אחד!" הצהיר בקולי קולות ומיד משך אותה אל גופו, עובר על שפתיה ברכות.

 

"הופה! ראיתם אותו?" צחק מייקל למראה שהם ראו מרחוק.

"מי חשב שהוא מסוגל.." סינן טובי.

"הוא אוהב את איימי?" נראתה מלני מבולבלת אך מבודרת ממעשו של כריס.

"בוקר טוב לך, חשבתי שרואים את זה ממרחקים" התבדח מייקל.

"אה.." מילמלה והנידה בראשה להסכמה.

"הלכתי לבדוק את רחבת הריקודים" הודיע מייקל והלך מהמקום.

"אז מה טובי? נשארנו לבד" קרצה אליו.

"היי! אדם ושלי!" אמר בשמחה מתעלם ממלני.

"והמגרש ננטש לגמריי.." אמרה בחוסר ברירה. "אז מה מלני? נשארת לבד.." חשבה לעצמה.

היא המשיכה  לשבת בבר ולהתבונן במייקל שכבר הספיק לרקוד ולהתמזמז עם מישהי בלונדינית על רחבת הריקודים, משהו עקץ אותה בליבה, ראשה היה מוטרד והיא לא הבינה מדוע אין מצב שזה בגללו! סיננה מסרבת להאמין. אחרי דקות אחדות היא החליטה שנמאס לה והלכה לשירותים לתקן את האיפור.

דמאט! מתי זה הספיק להימרח! רטנה לעצמה, מתבוננת בעצמה במראה.

דיי הוא טמבל! למה לעזאזל אני מוטרדת מזה שהוא עם מישהי?! דיי מלני! תהני, כן זהו תתפסי לך מישהו.. המשיכה לחשוב לעצמה בזמן שחידשה את איפורה.

"ליפסטיק מטומטם" גיששה בתיקה השחור, מנסה לחפש את הליפסטיק שמסרב להימצא.

"הוו הנה אתה!" אמרה בשמחה והחלה להעביר אותו על שפתיה, היא בחנה את עצמה במראה וכמובן אהבה את מה שראתה.

היא הרגישה פתאום ידיים המחבקות את מותניה ונשיקות עדינות על צווארה, היא הרגישה צמרמורת נעימה שעברה בכל גופה. היא הסתובבה אחורנית, אפילו שלא היה צורך בכך, היא ידעה בדיוק מי מאחוריה.

"לא הפסקתי לחשוב עלייך" לחש בקול נעים באוזנה.

"מייקל, אתה שיכור.." אמרה בקול רגוע מרחיקה את ידיו המחבקות אותה.

"אני לא! אני רוצה אותך" המשיך לומר לה, מתעקש.

"מייקל! אתה לא יודע מה אתה עושה.." היא ידעה בתוך תוכה שהיא רוצה שהוא ימשיך ללחוש באוזנה במתיקות, לנשק את צווארה ברכות ולהרגיש את ליטופיו שגרמו לה להרגשה טובה אבל משהו עצר בעדה.

"אני יודע טוב מאוד" המשיך להתעקש.

"מייקל! דיי!" הרימה את קולה, אוחזת בו כדי שלא ייפול.

"את כל כך יפה" סינן לעברה מנסה לייצב את עצמו אך אם מלני לא הייתה אוחזת בו הוא היה נופל על הרצפה מיד.

"בוא, אני אקח אותך לשבת על הספה" אמרה אליו והשעינה אותו על כתפה, מתקדמת לצאת מהשירותים.

היא הבחינה שמייקל ממלמל משהו אך ברגע שהם יצאו מהשירותים המוזיקה הייתה רועשת מדיי וזה מנע ממנה לשמוע המילים שנאמרות  ממנו.

ברגע מסויים מלני כמעט ואיבדה שיווי משקל, מה שגרם למייקל להתקרב יותר אליה.

אני כל כך רוצה לנשק אותו.. חשבה לעצמה כשהביטה במייקל נשכב על כתפה.

"הוו הנה אתם! קדימה אנחנו חוזרים.." צץ פיטר מאחת הפינות .

"מה עבר עליו?" התפעל למראה המחוק של מייקל.

"אל תשאל.." גלגלה את עינייה.

 

"מייקל אתה מוכן להתייצב! אתה לא כזה קל" רטן כריס בזמן שהוא וטובי סוחבים אותו לכיוון חדר האמבטיה.

"מלני.." אמר בשקט מייקל.

"היא לא פה, היא כבר ישנה בחדרה ורק אנחנו תקועים איתך" רטן כריס דוחף את מייקל למקלחת.

"אני רוצה את מלני!" הרים את קולו מייקל.

"פשוט תסתום, אתה שיכור מדי.." אמר לו כריס בזמן שהפעיל את המים הקרים שירדו על מייקל.

"אני..אני מרגיש.." סינן מייקל לכיוונם, אך לא הצליח לעצור את הבחילה שתקפה אותו ומיד התכופף והוציא הכל החוצה.

"סעמק מייקל! נעליים חדשות!" התלונן טובי.

 

מלני יצאה מהאמבטיה עם חלוק לבן לגופה, מנגבת את שערה הארוך.

היא החליפה לפיג'מה נוחה ונכנסה למיטה. היא שכבה על גבה והביטה בתקרה, מחשבות לא עזבו אותה לרגע.

הוא באמת התכוון לזה או שהוא סתם היה שיכור? לא! את סתם מדמיינת! ניסתה להרגיעה את עצמה, אך מה שקרה עם מייקל במועדון לא יצא מראשה. היא נזכרה במגע גופו, בנשיקות על צווארה במילותיו..  בלי לשים לב חיוך ענקי עלה על פנייה. לא! דיי פוסטמה! התרגזה והעלימה את אותו החיוך.

אחרי שסוף סוף שחכה קצת ממייקל היא נזכרה בדיאנה, במכתב שהונח על מיטתה כשעזבה את המלון שלהן, רגעים ספורים לפני שרצתה להודיע לה שהן עוזבות למקום טוב יותר. היא הוציאה את המכתב מהשידה והחלה לקרוא אותו בפעם השנייה.

מלני,

אימי נורא חולה, מצבה התדרדר והיא זקוקה לי.

כפי ששמת לב ארזתי כבר את חפציי ואני בדרכי לשדה התעופה, אני חוזרת לישראל.

אל תדאגי אני אחזור ללונדון עוד כמה זמן כשהמצב יסתדר.

אני נורא מצטערת שלא יצא לי בכלל להיפרד ממך אבל זה מקרה חירום.

מקווה שתביני.

בהצלחה עם הלהקה והכל!

אוהבת אהבה ענקית,

די.

הדמעות פרצו ממנה בלי הפסקה, היא לא יכלה לסבול את העובדה שדיאנה כעת רחוקה ממנה והכי נורא שברגע שהיא הכי זקוקה לה היא לא נמצאת איתה. איזו מן חברה אני? השפילה את מבטה לריצפה. היא ידעה שברגע שהיא קיבלה את המכתב היא הייתה צריכה לרוץ ולקנות כרטיס חזרה, להיות עם דיאנה ברגעים אלו אך כשסוף סוף היא התחילה להגשים את חלומה היא לא יכלה לוותר עליו. הוא היה חשוב לה יותר מכל.

כך היא נרדמה, עם עיניים עייפות מבכי ולחיים רטובות מדמעות.

 

-אין ספויילרים-

 

 


 

 

מקווה אהבתם,

תצפו להמשך מטורף [יא רייט] XD

 

אוהבת אהבה ענקית

 

תגיבו (:



 

נכתב על ידי -קסם ורותם- , 10/2/2008 17:15   בקטגוריות סיפורים בהמשכים, סיפרותי  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 15 =]


שלום לכם

וואי הימים האחרונים היו ממש חמים והשמש קישטה אותם (:

מקווה שזה ימשיך ככה!

 

מצטערת מצטערת ומצטערת!

אני יודעת ששמתי את הפרק אחרי מלא זמן ולא כמו שהבטחתי.

רציתי שהוא יבוא עם עיצוב חדש רק יש קצת עיקובים בעיצוב..

טוב נו, קבלו אותו בכל זאת

 

כן אני יודעת שלא הודעתי לקבועים,

לא מצאתי זמן! פשוט כי אני אוהבת לקרוא את כל הפרקים והפוסטים שלכם ולא סתם לפרסם שפורסם פרק חדש.

לכן הפעם אני אקרא את הכל בשמחה רבה ואודיע לכם

 

-תהנו-

 



מארועי הפרק הקודם:

 

"רגע, מה באמת קרה לי?" נזכרה לפתע מלני שבכלל לא זכרה איך הגיעה לחדר.

"המ..קרתה תאונה קטנה שגרמה לך להתעלף" אמרה בקול מהסס.

"מה?" פקחה את עינייה לרווחה.

"מייקל קצת זרק את המזוודה על הראש שלך בטעות" אמרה בקול חלש איימי, בחשש שמלני תשמע.

"חכי אני עוד אתפוס אותו! הוא ניסה להרוג אותי!" נקשה בשינייה מלני.

-

"אתה מטומטם! וגיטריסט גרוע!" החזירה לו, ממשיכה לדחוף.

"אף אחד לא קורה לי גיטריסט גרוע!" הוא דחף אותה דחיפה כל כך חזקה מרוב הזעם שגרמה לה לאבד את שיווי המשקל, כשהיא הרגישה שהיא מועדת היא מיד אחזה בחולצתו של מייקל.

 

חלומות מתגשמים-פרק 15

 

הם מצאו את עצמם בתוך הבריכה רטובים עד העצמות.

מייקל נחת בדיוק עליה, אחרי שקלטו מה קרה הם נעמדו בתוך הברכה אחד מול השני, קרובים מתמיד, שקועים באלם. שרר שקט, רק מבטים מופתעים כיכבו שם. מייקל הביט בה,

היא כל כך יפה כשהיא רטובה חשב אך מיד מחק את המחשבה.

הוא כל כך יפה כשהוא רטוב חשבה מלני גם כן אך מיד חזרה למציאות ונזכרה בכל מה שקרה.

"לא הספיק לך שכמעט הרגת אותי עם מזוודה?!" צווחה מרוב הכעס, קוטעת את השקט ששרר היא ניסתה לטפס על המעקה כדי לצאת מהבריכה.. "הנה אני יעזור לך.." הושיט מייקל את ידו.

"אל תיגע בי!" צעקה ודחפה אותו ממנה.

"אני מצטער!" מלמל מרחוק היא אפילו לא טרחה לעצור, פשוט סובבה את מבטה אליו בזילזול והמשיכה בדרכה.

 

"למה אתה רטוב?" צחק כריס ברגע שנכנס לחדר של מייקל, המראה של מייקל עם מגבת על הראש הצחיק אותו.

"סיפור ארוך.."סינן ממשיך להתנגב.

"מה קרה עם מלני?ראיתי אותה נכנסת לחדרה זועמת" תחקר אחרי שהתיישב על המיטה.

"עוד תאונה קטנה" חייך מייקל חיוך נבוך.

"אל תגיד לי ששוב זרקת בה משהו "בטעות" " נבהל כריס.

"איי! זה באמת היה בטעות! ולא, יותר נכון הפלתי משהו" אמר לעברו והחל להחליף לבגדים יבשים.

"מה הפלת?!" הסתקרן כריס.

"אותה..ואותי" אמר בשקט.

 

טמבל! מה הוא חושב לעצמו! גם מנסה להרוג אותי בהתחלה עם מזוודה ואחרי זה מפיל אותי לבריכה!! הוא עוד יראה ממני! התרגזה מלני לעצמה בזמן שהחליפה לבגדים יבשים.

היא שמעה את הפלאפון שלה מצלצל ברקע ומיד החלה לגשש בשידה כדי למצוא אותו.

"הלו?" מיהרה לענות ברגע שמצאה אותו.

"תתחילי להתארגן לבגדים הכי יפים שלך,יש לך חצי שעה בדיוק " נשמע קולו של פיטר.

"למה? לאן הולכים?" הסתקרנה.

"לחגוג את כניסתך ללהקה" אמר בקול עליז וסיים את השיחה.

 

"לך תתנצל!" צעק עליו כריס אחרי ששמע את הסיפור המלא מפיו של מייקל.

"היא לא תקשיב לי , היית צריך לראות אותה! היה נראה כאילו היא תרצח אותי עוד שניה" ניסה להגן על עצמו.

"לא מעניין! אתה גורם לבעיות בלהקה בגלל זה! תשלים איתה כבר וזהו, אל תיתן בגלל זונה אחת מהעבר להרוס את הלהקה כעת וגם מלני שבכלל לא אשמה במה שקרה לך אם ההיא!" המשיך להמטיר צעקות לכיוונו.

"אתה צודק.." סינן מייקל, הוא ידע שכל מה שכריס אמר נכון. הוא לא יכול להתייחס ככה אל מלני בגלל היסטוריה שהיא בכלל לא תפסה בה חלק.

מייקל מצא את עצמו עומד מול דלתה מהסס מעט "אני לא צריך לדבר איתה! רגע אבל כריס צודק אנחנו צריכים להשלים, אבל היא תעיף אותי! טוב אני אדפוק! אני לא! טוב נו.."

"רגע" הוא שמע את צעקתה מצידה השני של הדלת, אחרי שהחליט סוף סוף להקיש עליה.

מלני פתחה את הדלת כשהיא נראתה כל כך מדהים שמייקל נשאר חסר מילים, הוא בהה בה מוקסם. שמלת הסטרפלס קצרצרה בצבע שחור עם תחרה ורודה ישבה עליה בצורה מושלמת, וגרביונים ורודות עדינות התנוססו מתחת לנעליי העקב השחורות שעל רגליה.

שערה היא מסולסל בשונה מהרגיל, מקושט בסרט ורוד ונח בצורה מושלמת על כתפייה.

עינייה היו מאופרות בצורה מעושנת ושפתון שקוף הידר את שפתייה היפות וסביב צווארה השברירי הונחה שרשרת פנינים שחורים ארוכה שהוסיפה להופעתה המשגעת.

הוא עמד שם נדהם ולא זז, היא סינוורה אותו ביופי שלה.

"מה אתה רוצה?" שאלה אותו בטון מזלזל, קוטעת את התפעלותו ממנה.

"ר-רק רציתי ל-להתנצל.." אמר בגימגום מה יש לך?! אתה אף פעם לא מגמגם! גער בעצמו.

"ההתנצלות לא מתקבלת!" קבעה וסגרה את הדלת בפניו.

"רגע!" עצר עם רגלו את הדלת בדיוק לפני שהיא נסגרה, מלני הנידה את ראשה כמחכה לתשובה.

"אני יכול להכנס?" שאל בחיוך תמים, מקווה לרכך אותה.

"לא!" השיבה בתוקפנות.

"זה חשוב, אולי בכל זאת?" המשיך להתעקש.

"יש לך דקה" אמרה באדישות ופתחה את הדלת. מייקל נכנס לחדרה ומיד התיישב על המיטה, מחכה  שתתיישב גם.

"תראי, בקשר לכל מה שקרה.." התחיל לדבר ברגע שהיא התיישבה על ידו, מלני הנהנה בראשה בהקשבה "רציתי לומר לך שאני מתחרט על כל מה שקרה, ולא התנהגתי אלייך יפה.." אמר ובקולו באמת אפשר היה להבין את החרטה שלו.

"רק זה?! אתה ניסית להרוג אותי עם מזוודה! דחפת אותי לתוך בריכה! קראת לי מטורללת! טיפשה ומכוערת! ו.." התחילה לומר בטון תקיף.

"אני מצטער על כל זה ואפילו יותר! אבל גם לך לא חסר, השפלת אותי במועדון! שפכת עליי וודקה לפני כולם! נדחפת ללהקה.." הוא שם לב למבט הכועס של מלני "כלומר אני סולח לך" חייך חיוך תמים "נתחיל דף חדש?".

"אני אחשוב על זה.." אמרה בהתנשאות.

"קחי את הזמן, בינתיים אני אסתכל טלוויזיה" אמר והתרווח בחוצפה על המיטה.

מלני רק גילגלה את עינייה והחלה להכניס חפצים לתוך תיק קטן ושחור.

"חשבת על זה?" אמר כעבור דקה, מזפזף בערוצים בין לבין.

"לא.." השיבה, מחפשת משהו בחדר.

"ועכשיו?!" שאל שנית "הו, בובספוג" חייך חיוך הנראה מטופש בעיניי מלני ואפילו זכה לגיחוך מצידה, טמבל סיננה בשקט לעצמה.

"לא" השיבה, עדיין ממשיכה בחיפושיה.

"ועכשיו?" שוב שאל.

"לא!! ואתה מפריע לי לחפש!" נזפה בו.

"ועכשיו?" אמר וחייך חיוך מתגרה אליה.

"דמאט!! אם אני אסלח לך אתה תשתוק?!" צווחה מחרישת אוזניים יצאה ממנה.

"אני אחשוב על זה.." החריץ את לשונו "סתם, אני אשתוק! מבטיח" חייך.

"אני סולחת לך! זהו לך!" אמרה באושר, מצפה שסוף סוף יהייה לה שקט.

"אחלה, אז דף חדש?" אמר אחרי שסגר את הטלוויזיה וקם מהמיטה.

"חדש! נקי! משופץ! מה זה משנה?! העיקר תשתוק!" אמרה והוציאה מהמגירה את הפלאפון שלה אני חייבת להפסיק לאבד אותו, נמאס לי לערוך חיפושים שעות על גבי שעות! חשבה.

"אתם באים?!" התפרץ כריס לחדר.

 

"זה כל כך אירוני!" צחקה מלני למראה המועדון המוכר מפעם שעברה, אותה הפעם שהיא ומייקל נפגשו לראשונה, בצורה לא כל כך נעימה.

היא נכנסה אחרי כל השאר לתוך המועדון הענק, ומיד ראתה  את כל האורות הצבעוניים שהידרו את הרחבה.

"בואי, נלך למצוא חתיכים" ראה מייקל את איימי מושכת את מלני לתוך כל האנשים.

"היום אני אתחיל איתה!" קבע כריס בחיוך.

"עם מי? ובוא לכיוון הבר, נבדוק מה המצב שם" אמר והחל להתקדם.

"מי עוד יכולה להיות?" התלוצץ אדם.

"אה איימי.." צחק מייקל והמשיך לפלס את דרכו בין האנשים הרבים.

"לא מצחיק! אני רציני..החלטתי לעשות את זה סוף סוף" המשיך להגביר את קולו, מנסה להתגבר על המוזיקה הרועשת.

"באמת הגיעה הזמן!" טפח על כתפו טובי.

"טוב זה לקח כמה חודשים בודדים.." אמר כריס מתיישב ליד מייקל על אחד הכיסאות סביב הבר.

"שנתיים ו2 חודשים" הזכיר לו מייקל, וצחק עם כולם.

"תודה רבה שהזכרת לי.." אמר כריס בקול נעלב.

"4 פעמים וודקה רדבול" ביקש מהברמן שניגש אליו אדם.

"הלו?" נשמע קולו של אדם עונה מהצד.

"קדימה! שוט ראשון!" הכריז מייקל וכל השלושה החלו ללגום במהירות, חוץ מאדם שניסה לצרוח לתוך הפלאפון במטרה לשמוע משהו.

"קדימה שוט שני!" הכריז מייקל שנית ושוב השלושה רוקנו את הכוסיות בהבזק האור.

"שלי הגיעה, אני הולך לחפש אותה.." הודיעה אדם וקם מהכסא, מפלס שנית את דרכו אבל הפעם בחזרה לכניסה.

"הוא יוצא מתישהו בלעדייה?" גיחך מייקל וזכה להנהונים לשלילה מהשניים.

"שוט שלישי!" הכריז בשמחה ועד מהרה גם הכוסות האלו התרוקנו.

 

"איימי! חכי.." צעקה מלני, מנסה להשיג את איימי.

"בואי, מצאתי מישהו חתיך ליד הבר" צעקה לה בחזרה ומלני תפסה בחולצתה כדי לא לאבד אותה בין כל האנשים.

שתיהן התיישבו ליד הבר והזמינו משקה, איימי בלי בושה החלה לשוחח באינטימיות עם הבחור שמשך אותה מרחוק.

"בשבילך מלני!" הכריזה ושתיהן סיימו בלגימה את הכוסית.

"טוב אני עושה הפסקה" אמרה מלני לאחר שהרגישה שארבע כוסיות מספיקות לה בינתיים.

"כאילו אכפת לך" סיננה לעצמה כשראתה את שפתיה של איימי דבוקות לאותו הבחור שדיברה איתו קודם.

איי! זה לא כריס ומייקל? שאלה את עצמה כן הנה גם טובי לידם שמחה לעצמה והלכה לעברם.

"שוט שמיני!" הכריז מייקל בשמחה ושתה במכה את הכל.

"המ..מייקל מהשוט החמישי אתה שותה לבד אם לא שמת לב" אמר כריס, צוחק עם טובי.

"אפשר להצטרף?" קטעה אותם מלני והתיישבה ליד מייקל.

"בתנאי שלא תשפכי עליי שוב וודקה" התלוצץ מייקל.

"מבטיחה" חייכה אליו.

"תביא לי עוד שניים" ביקש מהברמן שנראה מיואש.

"אני חושבת שמספיק לי..טוב נו עוד אחד לא מזיק" אמרה אך שינתה את דעתה מיד.

"לכבודך מלכה" הכריז, הם שילבו את ידיהם זה בזו ושתו אחד מהמשקה של השני.

"אז השלמתם?" שאל כריס בשמחה.

"כמו שאתה רואה.." השיב לו מייקל ומלני חייכה אליו.

"איפה פיטר נעלם?" שאל טובי לראשונה הערב, דיבורים זה לא התחום שלו.

"אני יכולה להישבע שזאת הפעם הראשונה שאני שומעת את קולך!" צחקה מלני.

"נעלם עם הידידה שלו בטסי מהמסעדה, זוכר אותה?" אמר מייקל וכולם צחקו צחוק מתפקע.

"זאת לא..?" שאל לפתע מייקל ברגע שהבחין במשהו שהסב את תשומת ליבו.

 

 

  ספויילרים לפרק הבא:

-"את שלי! רק שלי! לא של אף אחד!"

-"הוא אוהב את איימי?"

-"לא הפסקתי לחשוב עלייך"

-"את כל כך יפה"

-"אני רוצה את מלני!"

-"אני..אני מרגיש.."

 

 

 

 

 

מקווה אהבתם את הפרק!

אפילו שהוא יצא ממש ממש ארוך! :\

 

טוב אתם יודעים מה לעשות נכון?

כן ניחשתם נכון, להגיב!

 

הלכתי לקרוא ולהגיב לקבועים וכמובן לאודיע על הפרק (:

 

אוהבת את כולכם,

אפילו את אלה ש"שוכחים" להגיב מדי פעם

 



 

 

נכתב על ידי -קסם ורותם- , 7/2/2008 13:23  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

4,366
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-קסם ורותם- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -קסם ורותם- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)