סיפורים בהמשכים

חלומות מתגשמים-פרק 15

הם מצאו את עצמם בתוך הבריכה רטובים עד העצמות.

מייקל נחת בדיוק עליה, אחרי שקלטו מה קרה הם נעמדו בתוך הברכה אחד מול השני, קרובים מתמיד, שקועים באלם. שרר שקט, רק מבטים מופתעים כיכבו שם. מייקל הביט בה,

היא כל כך יפה כשהיא רטובה חשב אך מיד מחק את המחשבה.

הוא כל כך יפה כשהוא רטוב חשבה מלני גם כן אך מיד חזרה למציאות ונזכרה בכל מה שקרה.

"לא הספיק לך שכמעט הרגת אותי עם מזוודה?!" צווחה מרוב הכעס, קוטעת את השקט ששרר היא ניסתה לטפס על המעקה כדי לצאת מהבריכה.. "הנה אני יעזור לך.." הושיט מייקל את ידו.

"אל תיגע בי!" צעקה ודחפה אותו ממנה.

"אני מצטער!" מלמל מרחוק היא אפילו לא טרחה לעצור, פשוט סובבה את מבטה אליו בזילזול והמשיכה בדרכה.

"למה אתה רטוב?" צחק כריס ברגע שנכנס לחדר של מייקל, המראה של מייקל עם מגבת על הראש הצחיק אותו.

"סיפור ארוך.."סינן ממשיך להתנגב.

"מה קרה עם מלני?ראיתי אותה נכנסת לחדרה זועמת" תחקר אחרי שהתיישב על המיטה.

"עוד תאונה קטנה" חייך מייקל חיוך נבוך.

"אל תגיד לי ששוב זרקת בה משהו "בטעות" " נבהל כריס.

"איי! זה באמת היה בטעות! ולא, יותר נכון הפלתי משהו" אמר לעברו והחל להחליף לבגדים יבשים.

"מה הפלת?!" הסתקרן כריס.

"אותה..ואותי" אמר בשקט.

טמבל! מה הוא חושב לעצמו! גם מנסה להרוג אותי בהתחלה עם מזוודה ואחרי זה מפיל אותי לבריכה!! הוא עוד יראה ממני! התרגזה מלני לעצמה בזמן שהחליפה לבגדים יבשים.

היא שמעה את הפלאפון שלה מצלצל ברקע ומיד החלה לגשש בשידה כדי למצוא אותו.

"הלו?" מיהרה לענות ברגע שמצאה אותו.

"תתחילי להתארגן לבגדים הכי יפים שלך,יש לך חצי שעה בדיוק " נשמע קולו של פיטר.

"למה? לאן הולכים?" הסתקרנה.

"לחגוג את כניסתך ללהקה" אמר בקול עליז וסיים את השיחה.

"לך תתנצל!" צעק עליו כריס אחרי ששמע את הסיפור המלא מפיו של מייקל.

"היא לא תקשיב לי , היית צריך לראות אותה! היה נראה כאילו היא תרצח אותי עוד שניה" ניסה להגן על עצמו.

"לא מעניין! אתה גורם לבעיות בלהקה בגלל זה! תשלים איתה כבר וזהו, אל תיתן בגלל זונה אחת מהעבר להרוס את הלהקה כעת וגם מלני שבכלל לא אשמה במה שקרה לך אם ההיא!" המשיך להמטיר צעקות לכיוונו.

"אתה צודק.." סינן מייקל, הוא ידע שכל מה שכריס אמר נכון. הוא לא יכול להתייחס ככה אל מלני בגלל היסטוריה שהיא בכלל לא תפסה בה חלק.

מייקל מצא את עצמו עומד מול דלתה מהסס מעט "אני לא צריך לדבר איתה! רגע אבל כריס צודק אנחנו צריכים להשלים, אבל היא תעיף אותי! טוב אני אדפוק! אני לא! טוב נו.."

"רגע" הוא שמע את צעקתה מצידה השני של הדלת, אחרי שהחליט סוף סוף להקיש עליה.

מלני פתחה את הדלת כשהיא נראתה כל כך מדהים שמייקל נשאר חסר מילים, הוא בהה בה מוקסם. שמלת הסטרפלס קצרצרה בצבע שחור עם תחרה ורודה ישבה עליה בצורה מושלמת, וגרביונים ורודות עדינות התנוססו מתחת לנעליי העקב השחורות שעל רגליה.

שערה היא מסולסל בשונה מהרגיל, מקושט בסרט ורוד ונח בצורה מושלמת על כתפייה.

עינייה היו מאופרות בצורה מעושנת ושפתון שקוף הידר את שפתייה היפות וסביב צווארה השברירי הונחה שרשרת פנינים שחורים ארוכה שהוסיפה להופעתה המשגעת.

הוא עמד שם נדהם ולא זז, היא סינוורה אותו ביופי שלה.

"מה אתה רוצה?" שאלה אותו בטון מזלזל, קוטעת את התפעלותו ממנה.

"ר-רק רציתי ל-להתנצל.." אמר בגימגום מה יש לך?! אתה אף פעם לא מגמגם! גער בעצמו.

"ההתנצלות לא מתקבלת!" קבעה וסגרה את הדלת בפניו.

"רגע!" עצר עם רגלו את הדלת בדיוק לפני שהיא נסגרה, מלני הנידה את ראשה כמחכה לתשובה.

"אני יכול להכנס?" שאל בחיוך תמים, מקווה לרכך אותה.

"לא!" השיבה בתוקפנות.

"זה חשוב, אולי בכל זאת?" המשיך להתעקש.

"יש לך דקה" אמרה באדישות ופתחה את הדלת. מייקל נכנס לחדרה ומיד התיישב על המיטה, מחכה  שתתיישב גם.

"תראי, בקשר לכל מה שקרה.." התחיל לדבר ברגע שהיא התיישבה על ידו, מלני הנהנה בראשה בהקשבה "רציתי לומר לך שאני מתחרט על כל מה שקרה, ולא התנהגתי אלייך יפה.." אמר ובקולו באמת אפשר היה להבין את החרטה שלו.

"רק זה?! אתה ניסית להרוג אותי עם מזוודה! דחפת אותי לתוך בריכה! קראת לי מטורללת! טיפשה ומכוערת! ו.." התחילה לומר בטון תקיף.

"אני מצטער על כל זה ואפילו יותר! אבל גם לך לא חסר, השפלת אותי במועדון! שפכת עליי וודקה לפני כולם! נדחפת ללהקה.." הוא שם לב למבט הכועס של מלני "כלומר אני סולח לך" חייך חיוך תמים "נתחיל דף חדש?".

"אני אחשוב על זה.." אמרה בהתנשאות.

"קחי את הזמן, בינתיים אני אסתכל טלוויזיה" אמר והתרווח בחוצפה על המיטה.

מלני רק גילגלה את עינייה והחלה להכניס חפצים לתוך תיק קטן ושחור.

"חשבת על זה?" אמר כעבור דקה, מזפזף בערוצים בין לבין.

"לא.." השיבה, מחפשת משהו בחדר.

"ועכשיו?!" שאל שנית "הו, בובספוג" חייך חיוך הנראה מטופש בעיניי מלני ואפילו זכה לגיחוך מצידה, טמבל סיננה בשקט לעצמה.

"לא" השיבה, עדיין ממשיכה בחיפושיה.

"ועכשיו?" שוב שאל.

"לא!! ואתה מפריע לי לחפש!" נזפה בו.

"ועכשיו?" אמר וחייך חיוך מתגרה אליה.

"דמאט!! אם אני אסלח לך אתה תשתוק?!" צווחה מחרישת אוזניים יצאה ממנה.

"אני אחשוב על זה.." החריץ את לשונו "סתם, אני אשתוק! מבטיח" חייך.

"אני סולחת לך! זהו לך!" אמרה באושר, מצפה שסוף סוף יהייה לה שקט.

"אחלה, אז דף חדש?" אמר אחרי שסגר את הטלוויזיה וקם מהמיטה.

"חדש! נקי! משופץ! מה זה משנה?! העיקר תשתוק!" אמרה והוציאה מהמגירה את הפלאפון שלה אני חייבת להפסיק לאבד אותו, נמאס לי לערוך חיפושים שעות על גבי שעות! חשבה.

"אתם באים?!" התפרץ כריס לחדר.

"זה כל כך אירוני!" צחקה מלני למראה המועדון המוכר מפעם שעברה, אותה הפעם שהיא ומייקל נפגשו לראשונה, בצורה לא כל כך נעימה.

היא נכנסה אחרי כל השאר לתוך המועדון הענק, ומיד ראתה  את כל האורות הצבעוניים שהידרו את הרחבה.

"בואי, נלך למצוא חתיכים" ראה מייקל את איימי מושכת את מלני לתוך כל האנשים.

"היום אני אתחיל איתה!" קבע כריס בחיוך.

"עם מי? ובוא לכיוון הבר, נבדוק מה המצב שם" אמר והחל להתקדם.

"מי עוד יכולה להיות?" התלוצץ אדם.

"אה איימי.." צחק מייקל והמשיך לפלס את דרכו בין האנשים הרבים.

"לא מצחיק! אני רציני..החלטתי לעשות את זה סוף סוף" המשיך להגביר את קולו, מנסה להתגבר על המוזיקה הרועשת.

"באמת הגיעה הזמן!" טפח על כתפו טובי.

"טוב זה לקח כמה חודשים בודדים.." אמר כריס מתיישב ליד מייקל על אחד הכיסאות סביב הבר.

"שנתיים ו2 חודשים" הזכיר לו מייקל, וצחק עם כולם.

"תודה רבה שהזכרת לי.." אמר כריס בקול נעלב.

"4 פעמים וודקה רדבול" ביקש מהברמן שניגש אליו אדם.

"הלו?" נשמע קולו של אדם עונה מהצד.

"קדימה! שוט ראשון!" הכריז מייקל וכל השלושה החלו ללגום במהירות, חוץ מאדם שניסה לצרוח לתוך הפלאפון במטרה לשמוע משהו.

"קדימה שוט שני!" הכריז מייקל שנית ושוב השלושה רוקנו את הכוסיות בהבזק האור.

"שלי הגיעה, אני הולך לחפש אותה.." הודיעה אדם וקם מהכסא, מפלס שנית את דרכו אבל הפעם בחזרה לכניסה.

"הוא יוצא מתישהו בלעדייה?" גיחך מייקל וזכה להנהונים לשלילה מהשניים.

"שוט שלישי!" הכריז בשמחה ועד מהרה גם הכוסות האלו התרוקנו.

"איימי! חכי.." צעקה מלני, מנסה להשיג את איימי.

"בואי, מצאתי מישהו חתיך ליד הבר" צעקה לה בחזרה ומלני תפסה בחולצתה כדי לא לאבד אותה בין כל האנשים.

שתיהן התיישבו ליד הבר והזמינו משקה, איימי בלי בושה החלה לשוחח באינטימיות עם הבחור שמשך אותה מרחוק.

"בשבילך מלני!" הכריזה ושתיהן סיימו בלגימה את הכוסית.

"טוב אני עושה הפסקה" אמרה מלני לאחר שהרגישה שארבע כוסיות מספיקות לה בינתיים.

"כאילו אכפת לך" סיננה לעצמה כשראתה את שפתיה של איימי דבוקות לאותו הבחור שדיברה איתו קודם.

איי! זה לא כריס ומייקל? שאלה את עצמה כן הנה גם טובי לידם שמחה לעצמה והלכה לעברם.

"שוט שמיני!" הכריז מייקל בשמחה ושתה במכה את הכל.

"המ..מייקל מהשוט החמישי אתה שותה לבד אם לא שמת לב" אמר כריס, צוחק עם טובי.

"אפשר להצטרף?" קטעה אותם מלני והתיישבה ליד מייקל.

"בתנאי שלא תשפכי עליי שוב וודקה" התלוצץ מייקל.

"מבטיחה" חייכה אליו.

"תביא לי עוד שניים" ביקש מהברמן שנראה מיואש.

"אני חושבת שמספיק לי..טוב נו עוד אחד לא מזיק" אמרה אך שינתה את דעתה מיד.

"לכבודך מלכה" הכריז, הם שילבו את ידיהם זה בזו ושתו אחד מהמשקה של השני.

"אז השלמתם?" שאל כריס בשמחה.

"כמו שאתה רואה.." השיב לו מייקל ומלני חייכה אליו.

"איפה פיטר נעלם?" שאל טובי לראשונה הערב, דיבורים זה לא התחום שלו.

"אני יכולה להישבע שזאת הפעם הראשונה שאני שומעת את קולך!" צחקה מלני.

"נעלם עם הידידה שלו בטסי מהמסעדה, זוכר אותה?" אמר מייקל וכולם צחקו צחוק מתפקע.

"זאת לא..?" שאל לפתע מייקל ברגע שהבחין במשהו שהסב את תשומת ליבו.

  ספויילרים לפרק הבא:

-"את שלי! רק שלי! לא של אף אחד!"

-"הוא אוהב את איימי?"

-"לא הפסקתי לחשוב עלייך"

-"את כל כך יפה"

-"אני רוצה את מלני!"

-"אני..אני מרגיש.."

מקווה אהבתם את הפרק!

אפילו שהוא יצא ממש ממש ארוך! :\

טוב אתם יודעים מה לעשות נכון?

כן ניחשתם נכון, להגיב!

הלכתי לקרוא ולהגיב לקבועים וכמובן לאודיע על הפרק (:

אוהבת את כולכם,

אפילו את אלה ש"שוכחים" להגיב מדי פעם