חלומות מתגשמים-פרק 13
"מה אתה עושה.. מה אתה עושה.." מילמל לעצמו, מניד את ראשו כלא מאמין.
הוא השמיט את המגבת מידו ונחפז לצאת מאותו החדר בו מלני נמצאה, ערומה כמה צעדים ממנו.
"איימי!! למה זרקת אותה?!" הוא שמע מרחוק את קולה בזמן שהדלת נטרקה אחריו.
"מה חשבת לעצמך? אתה שונא אותה ! אתה לא תיתן גם לה להרוס אותך!" התרגז לעצמו, מתקרב במהירות למעלית.
אחרי שניות ספורות הוא מיד נכנס פנימה, לוחץ על הקומה הראשונה.
"הוו, סוף סוף באת!" שמע את כריס צועק לעברו מאחד השולחנות שבמזנון.
"הלכת לייצר את הפלאפון?" צחקה איימי.
"למה התעקבת כל כך?" נשאל על ידי אדם.
"איימי! תביאי לי את המגבת"
"המגבת.."
"המגבת."
"די? הבאת?"
שאלתו של אדם גרמה לו להריץ בראשו מחשבות, להיזכר בכל מה שהלך לפני דקות ספורות. הוא לא האמין שהוא בכלל חשב להכנס לשם. מילותיה של מלני הדהדו לו בראש ולא הפסיקו.
"מייקל! אתה פה?" שמע שוב את קולו של אדם וכל שאר המבטים פונים אליו , צוחקים בין לבין.
"אה?" שאל, נקטע מכל המחשבות שלא עזבו אותו לרגע.
"שאלתי מה גרם לך להתעכב!" חזר על עצמו שנית.
"המ..לא..לקח לי זמן למצוא אותו" שיקר מייקל.
"הפלאפון שלי" אמרה איימי ברגע שנשמע צילצול ברקע , ממששת בכיסיה על מנת למצוא אותו.
"הלו" ענתה מיד כשהוציאה אותו מהכיס האחורי.
"לאן את נעלמת פתאום?!" נשמע קולה הצווחני של מלני מצידו השני של הקו.
"אנחנו במזנון למטה" ענתה לה."מלני.." פנתה אל הבנים כששמה לה למבטם התוהה.
"אנחנו?! מי זה אנחנו?" לא הבינה.
"הבנים, הם הגיעו" מיהרה לומר לה.
"בסדר, אני רק מתארגנת זריז ויורדת" קבעה מלני וסיימה את השיחה.
"היא תבוא עכשיו?" שאל כריס.
"כן, ככה היא אמרה..זריז היא פה אפילו לא תרגישו" חייכה איימי.
"טוב תקשיבו אפילו סיימנו לאכול! ונראה לי עברה כבר חצי שעה!" הכריז כריס.
"יותר טוב.." סינן לעצמו מייקל. ומיד חטף מבטים כועסים מכולם.
"אנחנו יודעים שאתה לא מחבב אותה, רק אל תשתף אותנו בזה.." קבע אדם.
"היא ממש נחמדה" הוסיף כריס.
"הוו הנה המלכה הגיעה" הכריזה איימי כשראתה את מלני מתקדמת לכיוונם.
"מה? התארגנתי!" חייכה מלני חיוך תמים.
"במשך..שניה." הסתכל אדם על שעונו "ארבעים דקות!?".
"אז קצת לקח לי זמן.." אמרה מלני וחיפשה בעינייה מקום ריק כשלבסוף היחיד שהיה פנוי הוא בין טובי למייקל. "טוב נו.." אמרה עצמה והתיישבה. מייקל העיף עליה מבט מזלזל וחזר להקשיב לחבריו.
"קצת!?" צווח כריס בזמן שהיא התיישבה.
"תצטרכו להתרגל לזה מעכשיו.." התבדחה מלני "יאללה בואו נאכל משהו"
"אכלנו!" פצו כולם בפה אחד.
"הלהקה פה?" סובב את ראשו מהמשוב הקידמי פיטר.
"כן" ענו הבנים.
"קנדי ואיימי? שאל שוב פיטר.
"מלני! וכן" השיבה לו מלני שישבה מאחורה עם כולם.
"מצטער כריס הדביק אותי,המזוודות?" המשיך לשאול.
"מאחור" ענתה מלני שנית ותקעה מבט בכריס שהשיב במבט מתנצל ונראה נבוך.
"אחלה אנחנו מוכנים, תיסע למלון" הכריז פיטר בשמחה.
הרכב התניע והם זזו, מלני הסתכלה סביב על כולם, הם נראו כל כך שקועים במחשבות. מראה זה גרם לה לצחקק מעט. היא המשיכה להסתכל וקלטה את מייקל מולה במבטה, נראה שקוע בנוף מהחלון שלידו, מחייך מדי פעם כשראה מראה שמוצא חן בעיניו.
"איזה חמוד" חייכה מלני "מה?! לא! אין מצב את לא אמרת את זה הרגע!" מיהרה לנער את ראשה מצד לצד, אולי ככה המחשבות יתנדפו מראשה.
"את בסדר?" הסתכל עליה במבט מוזר כריס שישב לידה.
"כן, הייתה פה..דבורה?" "'WTF!?" צחקה לעצמה על מה שאמרה עכשיו.
"או-קיי" מלמל כריס, מבוהל ממנה לרגע.
בלי לשים לב שוב עיניה פזלו לכיוונו, "לא! הוא טיפש ואת שונאת אותו! הוא גם שונא אותך!" עצרה את עצמה. אך תפסה את עצמה שוב מסתכלת עליו רק שהפעם הוא סובב אלייה את ראשו. "שיט!" נחפזה להחזיר את ראשה.
"הגענו!" הכריז אדם בשמחה.
"קדימה, תעזרו להעלות את המזוודות של קנדי לחדרה" המטיר הוראות לבנים.
"מלני!" תיקנה אותו.
"יאללה קדימה..אתם עדיין עומדים!?" זירז אותם.
"מזוודה ראשונה" הכריז מייקל כשהתחיל להוציא את כל המזוודות מהמכונית וזרק אותם החוצה.
עד מהרה עמדו 5 מזוודות גדולות מולם.
"מה הבאת? את הבית?" צחק כריס.
"חע, הבאתי רק את מה שנחוץ" חייכה חיוך גאה.
"וכל מה שיש ב 5 מזוודות נחוץ!?" התפעל כריס.
"כן!" זרקה לעברו מבט כועס שמיד גרם לו להפסיק.
"תזהרי!" נשמעה צרחה מרחוק לעבר מלני.
"את בסדר?" שאל אותה כריס, מתבונן עליה פעורת פה.
"נראה לי היא נדפקה.." צחק מייקל מהמצב.
"מלני? " חקרה את פניה המבוהלות איימי.
"נו צדקתי, היא נדפקה!" המשיך לצחוק וללעוג לה.
"שתוק!" זכה לתגובה זהה מכולם.
"טוב טוב..זה לא מונע את העובדה שהיא נדפקה" המשיך להתלוצץ "האוץ!" הוציא צעקה אחרי שקיבל כאפה על עורפו מטובי.
מלני פשוט עמדה ולא זזה "אני.." ניסתה למלמל, בקושי מצליחה, פתאום הכל הסתובב כאילו החדר הוא כדור גדול שמישהו מסובב אותו על אצבעו להנאתו, אחרי שניות ספורות הסיבובים התחלפו בחשכה, היא לא ראתה, לא שמעה ולא הרגישה שום דבר.
"היא מתה!" נשמעה צווחה.
ספויילרים לפרק הבא:
-"הוא מדהים!"
-"חכי אני עוד אתפוס אותו! הוא ניסה להרוג אותי!"
-"ראיתי איך דאגת לה"
-"למה אתה מחפש אותו?"
-"כמו ילדים קטנים הם שוב רבים.."
-"אף אחד לא קורה לי גיטריסט גרוע!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-קסם ורותם-
