סיפורים בהמשכים

היי לכם

השתדלתי לשים את הפרק הכי מהר שאני יכולה :]

התגובות ירדו ואני לא יודעת אם בכלל אוהבים את הסיפור או לא.

זה מאכזב, אחרי כל השקעה שלי.

בכל מקרה זה הוריד לי את החשק בכמות לא קטנה.

-תהנו מהפרק-

[מי שקורא פה בכלל]

חלומות מתגשמים-פרק 7.

"את לא רצינית!" התלהב ג'ק מהרעיון של מלני.

"הכי רצינית שיש" חייכה אליו, המראה המאושר של ג'ק גרם לה לצחקק מעט.

"שלחו אותך מגן עדן בזמן הכי טוב שיש" אמר, חיבק אותה והרים מרוב שמחה.

"את ממש הצלת אותי הערב את יודעת?" המשיך בדבריו.

"אני שמחה לעזור.." השיבה בחביבות, נרמסת מהחיבוק הענק שלו.

"יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך?" שאל.

"כן.." השיבה

"מה?" חיכה לתשובתה.

"תוריד אותי" צחקה מלני.

"אה כן, סליחה." אמר ג'ק מסמיק קלות.

"לא, אמרתי לך הטיפשה הזאת לא מתאימה, היא מנגנת כמו סבתא שלי אחרי שיצאה מניתוח כריתת לבלב. לא! ההיא עוד יותר גרועה.." דיבר פיטר כמו תמיד בפלאפון שלו, הוא נכנס לאותה המסעדה מאמש שחגג בה עם להקתו.

"לא, היא מפחידה מדי. הרביעית בכלל חסרת כישרון.." המשיך בשיחתו. בדרך נעצר לברך את בטסי לשלום כמובן.

"פיטר וויליאמס בכבודו ובעצמו, תראו תראו" לחץ את ידו ג'ק.

"הוו ג'ק ידידי כמה זמן לא התראנו" שמח למראה חברו.

"הרבה, הרבה. מאז שנהיית סוכן הלהקה אין לך זמן לחברים שלך" ציחקק איתו ג'ק.

"גם לך לא חסר עם הצלחת המסעדה ו.." השתתק פיטר לפתע בוהה במשהו.

"הוו, אני רואה שהבחנת בהופעה של הערב" אמר ג'ק, חייך חיוך מרוצה.

שניהם הביטו על הבמה הקטנה בפינת המסעדה. עליה עמדה טלי ליד מיקרופון ושרה, לצידה ישבה מלני וניגנה בגיטרה. הם ביצעו את שירה של מלני, השיר שהיא עצמה כתבה והלחינה. כל היושבים במסעדה הקשיבו להן בריכוז. הן היו טובות, אפילו מעולות.

"מי זאת?" אמר פיטר הנראה מרוצה.

"טלי, היא שרה בהחלט.." התחיל ג'ק לומר

" לא לא! הגיטריסטית" קטע אותו.

"אה. מלני, היא חדשה" אמר ממשיך להתבונן במה שהולך על הבמה.

"מצאתי!" צעק לפתע פיטר בקול שמח מתמיד.

"מה מצאת?" שאל ג'ק מבוהל.

"לא משנה, לא משנה ידידי" הוא המשיך להביט במלני עם חיוך מרוצה.

"מה עבר עליך?" שאל כריס את מייקל ברגע שהבחין במראו הבוקר.

"סתם עייפות" ענה, שיקר כמובן.

"אה אוקיי..רגע! חגגת אתמול עם בחורה! חע! חשבת לעבוד עליי" אמר כריס, בחיוך דיבילי, מסופק מכך שעלה על חברו.

"לא, הייתי לבד. שום בחורה. רק אני ועצמי" מיהר להכחיש.

"שקר!" התערב אדם.

"ראיתי בבוקר לפני שיצאנו בחורה יוצאת מהחדר שלך, והיא נראתה מוכרת אני חייב לציין" המשיך אדם, שמח לחשוף את מייקל.

"כי ראית אותה במפגש המעריצים אחרי ההופעה אולי!" אמר בליגלוג "כלומר לא! לא הייתה שום בחורה" מיהר לתקן את עצמו אחרי ששם לב לפליטתו.

"אתם מוכנים להפסיק לקשקש? אנחנו באמצע החזרות" התרגז טובי.

"טוב טוב.." הרגיעו אותו שאר חברי הלהקה.

הם המשיכו לנגן את השיר שעבדו עליו במשך שעתיים שלמות. בהם פיטפוטים מהצד וכמה מילים לא מחמיאות מצידו של טובי.

"לא מסתדר לי השיר החדש" אמר כריס.

"כי אתה כותב כמו חרא" סינן לעברו מייקל.

"מה אני אעשה? אין לי זמן ואיבדתי השראה מזמן" הסביר את עצמו כריס."כאילו אתה עושה עבודה טובה יותר".

"ההלחנה שלי מצויינת" אמר מייקל וחייך חיוך גאה.

"הייתה. עכשיו היא סתם פשוטה ולא מעניינת" המשיך לבקר אותו כריס.

"האמת שניכם נהייתם גרועים אז תשתקו" שוב נדחף אדם לשיחה.

"שתוק!" צעקו שניהם בהחזר בו זמנית.

"טוב, אל תהרגו אותי! אידיוטים.." מילמל אליהם ברוגז.

"אני יודע שהייתה בחורה?!" אמר בחוסר הקשר כריס, מצחקק מעט.

"מה אתה קשור!? וגם אם כן מה אכפת לך?" פלט לעברו מייקל.

"אני אומר לפיטר. חע! נראה אותך עכשיו" נראה מרוצה מעצמו.

"אני אומר לפיטר, אני אומר לפיטר. אני גם הומו וגם מלשן..להלה" חיכה אותו מייקל.

"סתום, אני לא הומו!"

"אז אתה לא מכחיש שאתה מלשן!!"

"תשתקוווווווווווו" צעק צרחה רועשת טובי.

"תחזרו לנגן ותשתקו" אמר אדם. הוא וטובי התעצבנו כבר ממש. "תריבו אחרי זה, בנות..".

"צריך לעשות משהו עם השירים" אמר מייקל

"לא, צריך לעשות משהו עם הלחן!" מיהר להחזיר לו כריס.

"שוב זה מתחיל" אמרו אדם וטובי יחדיו ודפקו את ידם בראשם מיואשים. הם ידעו כשמייקל וכריס מתחילים לריב שום דבר לא יעצור אותם.

"מלני?" פנה אלייה פיטר מאחור.

"כן.." השיבה, מכניסה את הגיטרה לנרתיקה השחור.

"אני פיטר וויליאמס" הושיט לעברה את ידו.

"פיטר וויליאמס, מאיפה זה מצלצל כל כך מוכר?" חשבה. "נעים מאוד" השיבה באדישות, לוחצת את ידו.

"אז מלני, ממתי את מנגנת?" המשיך להתעניין בה.

"מגיל 15" השיבה עדיין ברוגע.

"ועכשיו בת כמה את 19? 17?" ממשיך לתחקרה.

"18" השיבה.

"רק 3 שנים את מנגנת?" שאל, הבעתו הייתה רצינית ולא רמזה על שום כיוון לכוונתו.

"כן, הקפדתי והשתדלתי" חייכה חיוך מעולץ כדי להראות נחמדה.

"אני סוכן להקת 'ברוקן דריאם' " זרק לפתע.

"סוכן?!" פתאום האדישות התחלפה בהבעה מסוקרנת ומופתעת. "בגלל זה הוא מוכר לי!"

"מכירה את הלהקה?" שאל, שם לב לניצוץ הפתאומי בעינייה.

"שירים פה ושם, לא משהו מיוחד" השיבה.

"ורגע, השיר שניגנת? מאיפה הוא?" שאל בחוסר הקשר.

"הוא שלי, אני כתבתי" חייכה.

"והלחן?" הוא נראה רציני ביותר.

"גם שלי" המשיכה לחייך.

"טוב מלני יקירה, הנה כרטיס הביקור שלי תתקשרי אליי ונקבע פגישה" אמר.

"בשביל?" הסתקרנה מיד.

"את כבר תדעי.." אמר וחיוך חשוד עלה על פניו.

מקווה אהבתם את הפרק.

אני יכולה לומר לכם שזה כבר מתקרב לחלקים המעניינים

תגיבו :]

אפילו שהפסקתם..