סיפורים בהמשכים

מה העניינים?

התגעגעתי האמת, מצטערת שלוקח לי קצת זמן לפרסם פרקים.

יו באלי להגיע כבר לפרק 7

למדתי לנגן סוף סוף את טיטאניק

מה אני קשורה בדיוק? D:

בלי יותר מדי דיבורים,

תהנו מהפרק :]

חלומות מתגשמים –פרק 4.

"אחלה" חייכה חיוך מזויף, וללא עיקובים מיותרים הזמינה שתי כוסיות וודקה.

"מל.." קראה דיאנה והתיישבה לידה "אני מפריעה?" שאלה לאחר ששמה לב למייקל.

"לא, בדיוק חיכיתי לך והזמנתי לנו שתייה"  אמרה וניסתה לסמן לה בידה שתעיף את מייקל.

"למה? הוא חתיך זה" לחשה לה דיאנה.

"בטח שהוא חתיך, ממש סקסי, אבל אין לי ראש לסקס עכשיו" לחשה לה בחזרה, בוחנת את מייקל.

"רוצה לרקוד?" שאל אותה, מייקל כבר היה מסטול מכף רגל ועד ראש.

"לא" ענתה ביהירות.

"הפסד שלך" קרץ לה ונעלם בתוך האנשים.

"למה יא טיפשה?!" גערה בה דיאנה מתפלאת ממעשה הטיפשות שלה.

"אין לי ראש לסקס" השיבה ממשיכה ללגום מהוודקה, לאט לאט כמו שאהבה.

"אולי הוא לא רוצה רק.. " התחילה דיאנה לומר.

"כן בטח! זה כל מה שבחורים כמוהו תמיד רוצים" הפסיקה אותה באמצע.

"את כזאת אנטי את חושבת שרק על זה כולם חושבים!" המשיכה בדבריה דיאנה.

"כי זה נכון! כולם חושבים רק על זה!" עמדה על שלה מלני.

"שכחתי שאני מדברת עם "מלני אנטי אהבה" עזבי אני פורשת., את רק תתחילי לחפור להמ אהבה זה רע וכמה את שונאת אותה" וויתרה דיאנה וסיימה את המשקה.

"סיבוב שני?" שאלה מלני בחיוך מנצח.

"קדימה" השיבה דיאנה.

לאחר כמה שוטים רבים שתיהן החליטו ללכת לרקוד יחדיו. בשיאה של הסטלה שקיבלו הן רקדו לצלילי המוסיקה, הזיזו את גופן ונהנו מכל רגע. לא שמו לב לאנשים, רק הן וכל העולם הסתובב סביבן.

"אני הולכת לשירותים" צעקה דיאנה לעבר מלני.

"מה??" השיבה לה מלני מסמנת בידיה שהיא לא שמעה.

"אני הולכת לשירותים!!" צעקה שנית אך הפעם בחוזקה רבה יותר מדגישה את המילה שירותים. מלני הינהנה לחיוב והמשיכה לרקוד ככה לבד, לא היה אכפת לה מכלום באותו הרגע.

"את מעדיפה לרקוד לבד מאשר איתי?" הגיח מההמון מייקל ברגע שראה אותה לבד.

"שוב הטמבל הזה שרק רוצה להכניס אותי למיטה, הוא לא מבין לא?! אבל הוא כזה חתיך, אולי.. ? לא לא מלני!" פרצה במחשבה.

"טוב לי ככה" מיהרה לנפנף אותו לפני שתתחרט.

מייקל שלא היה רגיל ליחס כזה מבחורות החליט לא לוותר.

"אפשר להצטרף?" שאל את מלני בזמן שבחן את גופה והיה מרוצה ממה שראה.

"תרגיש חופשי" סיננה לעברו. "טוב נו כולה ריקוד וזהו, שמעת מלני?! רק ריקוד!".

הם רקדו ככה במשך שעה, צמודים ולהוטים. מייקל כבר ממש הרגיש מחורמן והתקרב אלייה יותר.

"מה אתה חושב שאתה עושה?!" אמרה בטון תקיף לאחר שמייקל שם את ידו על חלקה האחורי. היא שנאה שנוגעים בה בלי רשות, זה היה בין הדברים הרבים שלא יכלה לסבול.

"מה את בלחץ" השיב לה מייקל בלעג.

"לך תמצא מישהי אחרת לזיין" אמרה באותה התקיפות ומיהרה לברוח לבר.

"אל תדאגי אני אמצא" אמר בעודו הולך אחריה.

"תהנה לך" ירתה לעברו בליגלוג והזמינה משקה, ניסתה לחפש בעינייה את דיאנה.

"וודקה בבקשה" ביקשה מהמלצר.

"אתה עדיין פה?!" צעקה עליו.

"אני גם ככה לא רוצה אותך, למה נראה לך שמישהי מכוערת כמוך תזיז לי" מיהר מייקל להשפיל אותה.

"אני שמחה שכך!" ניסתה לומר כמה שיותר באדישות להראות שזה לא פגע למרות שכן.

"את סתם זונה כמו כולן! אני אוכל להשיג עוד אלפים כמוך" העליב אותה מייקל.

מראה פנייה של מלני נהייה כעוס מתמיד, היא כבר לא יכלה להתאפק, יותר מאשר שיגעו בה בלי רשות היא שנאה כשהעליבו אותה, היא הייתה חייבת להחזיר. האגו שלה לא איפשר לה לשתוק.

"עד כאן, בן זונה!" אמרה ושפכה עליו את הוודקה שהחזיקה בידה. כל הסובבים ראו זאת ומיד צחקו למראה של מייקל רטוב מהמשקה שנשפך עליו על ידי הבחורה שמולו.

"מה את חושבת שאת עושה?!" הרים את קולו עליה ותפס בחולצתה.

"תעזוב אותי אידיוט" ניסתה להרפות את אחיזתו.

"לא רוצה, מטומטמת, תראי מה עשית לי" המשיך לצרוח עליה בכעס.

"מגיע לך!" אמרה ודחפה אותו, היא התחילה לרוץ ליציאה, היא רצתה פשוט לצאת משם להיעלם, היא שנאה אותו על מה שהוא אמר. "אף אחד לא יקרא לי זונה". יצאה בכעס, שוחכת לגמריי מדיאנה שעדיין נשארה בפנים.

אור השמש הבוהק  נכנס דרך החלון לחדרן במלון.

"אחח" פלטה אנחת כאב ברגע שהתעוררה, מחזיקה בראשה המתפתל מכאבים.

היא הביטה בדיאנה שישנה כמו בול עץ, לא שונה מהרגיל.

היא קמה מהמיטה והלכה לחדר האמבטיה, היא הסתדרה התנקתה, התלבשה מושקע כמו תמיד. חולצה סגולה ארוכה מכופתרת למחצה, חצאית שחורה קצרה וגרביון סגול בהיר עם לבבות כהים יותר, ואת מגפיה השחורות.

מלני החליטה לא לבזבז יום נוסף וללכת לחברות התקליטים ולסוכנים השונים בניסיון שיקבלו את עבודתה ולהכנס לעולם המוסיקה, להתחיל לפעול בשביל המטרה שבכלל הגיעה ללונדון.  היא סגרה בשקט את הדלת כדי לא להעיר את דיאנה ויצאה מהחדר. היא ירדה לחדר האוכל והתקדמה לכיוון הסלטים, אחרי שהעמיסה כמות נדיבה פנתה לשולחן ריק.

היא הלכה ברחוב מחפשת את משרדו של "גייסון קינלי" הכתוב על פיסת נייר שהחזיקה בידה.

מיד מצאה את עצמה עומדת מול הבניין המיועד שבו שכן משרדו של אחד הסוכנים הטובים בלונדון. היא נכנסה פנימה, ניגשת למזכירה.

"איפה נמצא משרדו של ג'ייסון קינלי?" שאלה את המזכירה.

"קבעת פגישה?" שאלה בקול סנובי.

"לא אב.." לפני שמלני סיימה את משפטה מיד הפקידה התפרצה לדבריה.

"את לא יכולה להכנס".

"טוב, אז איך אני קובעת פגישה?" שאלה בקול מעוס ומאוכזב.

"תשאירי שם וטלפון, נחזור אלייך" אמרה המזכירה באדישות. מלני מיהרה לתת את פרטיה אפילו שידעה שזה מיותר, הם לא יחזרו אלייה היא הייתה בטוחה.

ככה היא הסתובבה במשך 3 שעות מחברה לחברה מסוכן לסוכן, ומכולם אותה התשובה השלילית. לבסוף התייאשה והחליטה לחזור למלון, רגליה כבר כאבו ולא איפשרו לה להמשיך לשוטט בעיר.  העייפות חגגה אצלה במיוחד אחרי אמש.

"היום ההופעה, תהיו מוכנים בארבע אני אאסוף אותכם ונצא לאולם" המשיך פיטר "נעשה בדיקת סאונד, חזרה גנרלית, אתם תתארגנו ותעשו את כל הסידורים, הבנתם?".

"היא שפכה עליך וודקה" צחק אדם על מייקל.

"תשתוק!" השיב בקול ממורמר.

"אתם איתי בכלל?!" התפרץ פיטר.

"כן.." ענו כולם בחוסר רצון. הופעה כבר לא הזיזה להם עם כל עשרות אם לא מאות הופעות שהופיעו בהן כבר.

"עכשיו לכו למכונית יש לכם צילומים" ציווה עליהם פיטר.

"המפיקה החתיכה תהייה?" אמר מייקל וחיוך זדוני עולה על פניו.

"איימי?" שאל פיטר באדישות.

"כן!" ענה מייקל מחויך.

"כמו תמיד, לא?" ענה לו פיטר ביובש, הוא הכיר אותו טוב כבר.

"יופי לפחות אני אהנה קצת" חייך חיוך ממזרי.

"תזהר שלא תזרוק אותך ואז תשפוך עליך וודקה כמו ההיא" המשיך לצחוק עליו אדם ומיד חיוכו של מייקל נמחק, הוא מיהר לזרוק על אדם את הפחית קולה שסיים לשתות.

"מה היה בסוף איתך ועם הבלונדה שסידרתי לך?" שאל מייקל מתעלם מאדם שהמשיך לצחוק על ליל אמש.

"סידרת לו בלונדה?!" הפסיק אדם את צחוקו.

"נו כריס, קרה משהו שאמור לקרות?" המשיך לחקור אחרי שהניד לחיוב לשאלתו של אדם.

"ממ.." התחיל למלמל כריס.

"אני מקווה מאוד שכן!" הרים בפתאומיות מייקל את קולו.

"טוב, לא ממש" אמר כריס מבויש.

"אני לא מאמין! בלונדינית כוסית שיכורה וחרמנית מוגשת לך על מגש כסף ואת לא מנצל את זה!! עד שסוף סוף יכולתי לפתור את הלחץ המעצבן שלך! אתה זורק את זה לכלבים" התעצבן מייקל, ממשיך לגעור בו.

"טוב נו אני לא בן אדם של סטוצים, אתה יודע" מיהר כריס להגן על עצמו.

"אתה מרושע כריס" צחק אדם והמשיך לאכול את הפסטה שבצלחת שלו.

"נו אני לא כזה!" הרים כריס את קולו.

"אני תפסתי לי מישהי כוסית אתמול" הודיע בהפתעה טובי אחרי ששתק כל הזמן כהרגלו.

"פשש..יפה טובי הפציץ אתמול" אמר בקול גאה מייקל, טופח על גבו של טובי.

"בשונה לאנשים אחרים" הסתכל מייקל על כריס במבט מאשים.

"רואה כריס כולנו מזיינים ורק אתה לא!" המשיך בשלו "תימצא לך כבר בחורה".

"אני לא צריך לזיין כל לילה מישהי אחרת" החזיר לו כריס.

"אתה לא מזיין אפילו מישהי קבועה" החזיר לו מייקל והרגיש ניצחון.

"לפחות אותי לא זרקו ושפכו עליי וודקה" החזיר לו כפליים כריס,כולם החלו לצחוק יחדיו חוץ ממייקל שנראה עצבני, כריס ידע שזאת נקודה רגישה אצל מייקל.

"גם אתה עכשיו?!"

מלני נכנסה לחדרן במלון בעצב על כל הדחיות שקיבלה והחליטה ללכת להתקלח, להוציא את זה מראשה. בתקווה שהמים ישתפו את העצב שהשתלט על מלני שתמיד הייתה אופטימית וראתה בכל דבר את הצד הטוב.

לפני שנכנסה היא ראתה את דיאנה עדיין ישנה "היא ישנה כמו חמור" צחקה לעצמה והחלה לפשוט את בגדיה. היא נשארה עירומה ומיד נכנסה כדי לא לקפוא מקור. היא זימזמה שירים שונים, נהנתה מהמים, מנסה לשכוח הכל.

היא ייבשה את שערה במגבת והחליטה לגשת לדיאנה להעיר אותה, אין מצב שהיא ישנה כל כך הרבה. היא התקרבה באיטיות ותפסה בשמיכה אשר כיסתה את דיאנה. היא הורידה אותה מפניה באותה השניה.

"מה לכל הרוחות?!" צעקה מלני.

מקווה אהבתם!

אפילו שיצא לי שוב ארוך מדי :\

הלכתי להודיע לקבועים.

וכמובן מי שרוצה להיות קורא קבוע רק תגידו

תגיבו (:

תהיו אנשים מגניבים, אני אחזיר תגובה כי אני מגניבה

אז אתם מגניבים, כה?

אוהבת את כולכם