היי לכולכם (:
נתקעתי קצת עם סיפור, הוא יצא משליטה טיפה ואיבד עלילה :\
אני אנסה להוציא ממנו את המיטב.
התחלתי לכתוב סיפור חדש, אני מחכה כבר לסיים את זה ולהתחיל בו (:
מצטערת על העיקוב.
תהנו.
"איזה שינוי?" הסתכלה ניקי על אליזבת מבולבלת מהידיעה שנשמעה עכשיו מסאלי.
"ממ..אני לא אוכל לבוא איתכן" אמרה סאלי ובקולה נשמע עצב.
"מה??" נשמעו שתיהן צועקות בפליאה.
"אין מצב!" אמרה אליזבת וקמה מיד מהמיטה וניגשה אליה, היא ניערה אותה מצד לצד והמטירה לעברה "הבנת אותי?!".
"זה לא תלוי בי.." המשיכה סאלי בקול העצוב.
"אבל למה?! מה הסיבה?" מיהרה ניקי לשאול וקמה מהמיטה עקיפה את סאלי מצידה השני.
"הורים שלי החליטו שלא ראו אותי הרבה זמן והם התגעגעו, אז הם רוצים שאני אטוס אליהם" סיפרה את דבריי הוריה.
"אבל..מה עם הטיול שלנו?" שאלה אליזבת, מרוגזת ועצובה בו זמנית.
"תסעו אתן" אמרה.
"לא, לא נעזוב אותך!" אמרה בטון גבוה כמעט צעקה.
"אין מה לעשות, אני אצטרך לטוס לגרמניה" המשיכה באותו הטון בעצוב מצטערת על השיחת הטלפון שהרסה הכל.
"נמצא פיתרון.נחשוב על משהו" ניסתה ניקי לעודד.
"אין מה לעשות, אני אצטרך לנסוע לגרמניה ואתם לאיטליה בלעדיי" השיבה סאלי.
"יש לי רעיון" אמרה לפתע בהתלהבות אליזבת.
"מה הרעיון?" שאלה אותה ניקי, מחכה לתשובה.
"שנסע איתך לגרמניה, זה בעצם יהייה הטיול של שלושתנו" שמחה על רעיונה אליזבת.
"זה גאוניייי" שמחה סאלי גם כן "גם נעשה את הטיול שלנו וגם אני אראה את משפחתי" המשיכה.
"וואי יש שכל אחרי הכל" התלוצצה ניקי ואליזבת מיד בתגובה נתנה לה מכה בכתף.
"אני חכמה תמיד" הפצירה במבט מתנשא מתלוצץ.
"כשאת רוצה" המשיכה להתבדח איתה ניקי.
"טוב טוב, בואו נחזור לענייננו ונתחנן את הנסיעה שלנו" אמרה סאלי בחיוך.
"בקי!" צעקה לה ניקי מרחוק ברגע שראתה את בקי מגיחה מהפינה.
"היי" ענתה לה והתקדמה לעברה.
"היי" השיבה בחיוך.
"נזכרתי שלפני כמה ימים באת אליי לחדר בלילה ורצית לספר לי משהו!" אמרה לפתע ניקי.
"אה זה.." אמרה בהיסוס.
" כן, אז מה רצית בסוף?" המשיכה ניקי לחקור.
"כלום, אני צריכה ללכת, טוב ביי" מיהרה בקי להתחמק משאלתה.
"לא ולא, את לא תתחמקי ככה, את סיקרנת אותי" אמרה ניקי אחרי שעצרה אותה ותפס בידה.
"זה..אני מתביישת" השפילה בקי את מבטה.
"זה בסדר תספרי" המשיכה ניקי ללחוץ עליה.
"אני..לא אני לא יכולה" אמרה בקי כבר בטון מתחנן והסכלה על ניקי במבט המספר "עזבי אותי כבר בבקשה".
"נו תמשיכי התחלת!" הרימה את קולה כעת ניקי.
"אני מאוהבת בך! זהו מרוצה!?" אמרה מהר ומיהרה לרוץ למקום המרוחק מניקי.
ניקי נשארה עומדת המומה ממה שהרגע שמעה "אני מאוהבת בך.." אותו המשפט חזר שוב ושוב בראשה.
היא לא ידעה כיצד להגיב, היא הייתה בשוק מוחלט.
"בוו" נשמע מאחוריה.
"אהה הבהלת אותי" צרחה בשקט אחרי שטום בא אליה מאחורה.
"מה את נראת בשוק?" שאל כשראה את מראה פניה.
"סתם כלום, עזוב, ואתה חייב להפסיק להבהיל אותי מאחורה!" אמרה ומידנתנה לו מכה קטנה על ראשו.
"ואת חייבת להרביץ לי" התבדח טום.
"את נראת מוזר, מופתעת כזאת" המשיך טום לבחון את המראה שעל פניה.
"סתם משהו שקרה לפני שבאת" אמרה ונזכרת באותו הרגע עם בקי.
"אני מציאה שנלך לארוחת הצהריים, בא לך?" שאל בלי קשר לנושא.
"אני לא מתנגדת" ציחקקה ניקי.
"איך הולך עם השיר" שאל אותה טום בדרכם לקפיטריה.
"בסדר.." ניסתה להתחמק מהנושא אחרי שהיא לקחה את השיר של טום.
"איזה שיר בכלל בחרת?" טום המשיך בשלו.
"סתם לא מעניין" ניסתה להתחמק שנית.
"נו קדימה תספרי" המשיך טום באותו העניין מנסה לשכנע אותה.
"סתם נו, של..של בריטני ספירס!" אמרה מתוך לחץ לפתע "מטומטמת! בריטני ספירס?! הוא יחשוב שאת לוזרית עכשיו!" רטנה על עצמה בליבה.
"מעניין.." אמר טום והסתכל על ניקי בצורה מוזרה, היא בכלל לא נראתה כמו אחת ששומעת בריטני ספירס.
"כן.." אמרה ניקי וניגשה לקחת צלחת, טום אחריה.
"אז מה את מתכננת למחר?" שאל טום כאשר הם התיישבו כבר עם האוכל ליד אחד השולחנות הפנויים.
"תיכננתי עם חברותיי לטוס לגרמניה" אמרה בחיוך ניקי ושתתה מהקולה שלה.
"מגניב!" החזיר לה טום חיוך.
"אני תכננתי לעשות כל החופשה חזרות עם הלהקה שלי" סיפר בזמן שאכל את הפסטה שלו.
"יש לך להקה!?" שמחה ניקי.
"כן." צחק להתלהבותה של ניקי.
"מגניב!" ענתה בחיוך.
היא הרגישה פתאום מגע חם על שפתיה..
פרק 14 מחר :]
אוהבת,
קסם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-קסם ורותם-