לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים בהמשכים


" אלוהים נתן לאדם שני אוזניים ופה אחד, כדי שיקשיב יותר וידבר פחות" (אלברט אינשטיין)

Avatarכינוי:  -קסם ורותם-

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

פרק 12


שלום שלום =]

נמאס לי מהסיפור, נראה לי אני אסיים אותו בפחות פרקים ממה שתכננתי.

ויש לי כבר רעיון מגניב לסיפור חדש ;]

תהנו לכם ותגיבו!

 


 

מארועי הפרק הקודם:

"אני חשבתי על משהו" חייכה אליזבת חיוך זדוני.

"על מה?" שאלה ניקי.

"מכיוון שסאלי באה מגרמניה ללמוד פה ואני מלונדון אז אין לנו בדיוק לאן ללכת ואת..טוב נו את מפה אבל לא משנה" חשבה אליזבת.

"אוקיי, אז מה הרעיון פה בעצם?" ניסתה ניקי להביא אותה לפואנטה.

"שנצא שלושתינו לחופשהמטורפת!!" אמרה בהתלהבות.

 

"למה את כזה חשאי? כאילו אנחנו הולכים לשדוד מישהו" שאלה בזילזול.

"אני..מה?..לא משנה! תקשיב, אני רוצה לארגן דייט בהפתעה לאליזבת אבל אני לא יודע מה לעשות ומה היא אוהבת" חייך חיוך ערמומי לפתע "ופה את נכנסת לתמונה".

 

"איזה שיר תשירי ותנגני לי היום?" שאל.

שום שיר לא עלה, היא ניסתה וניסתה להיזכר אך פתאום כולם נמחקו לה מהראש. עד שהיא נזכרה רק בשיר אחד.

"מנגינת הלב" אמרה בביטחון.

"טום כל כך הולך להרוג אותי על זה.." לחשה לעצמה.

 

(נסחפתי, עוד שניה שמתי את כל הפרק XD)

 

 

"התקבלת!" אמר כשקם מהכסא "מחר את פה בשעה 9 בדיוק, פותחים את השיעור הראשון במגמה".

"אה..כן," אמרה "מה כן?!, מטומטמת" חשבה לעצמה מיד לאחר שהוציאה תגובה כה מטומטמת "כלומר אני אהייה פה" תיקנה.

"משוחררת" אמר ופתח את המחברת הגדולה שלו וחיפש עט בכיסיו לאחר כמה שניות מצא סוף סוף "הנה אתה!" אמר בשמחה והתחיל לכתוב.

"את עדיין פה?" שאל כשהפנה את מבטו לניקי.

ניקי עדיין לא חזרה לעצמה, היא לא האמינה שהיא באמת התקבלה, שיש לה כישרון.

"את עדיין פה?" חזר על עצמו אחרי ששם לב שניקי לא ענתה.

"אה, לא!, כלומר כן! אבל.. לא משנה" אמרה בזמן שהכניסה את הגיטרה לנרתיק השחור, שמה אותה על כתפיה וירדה במדרגות מהבמה.

"9 פה, לא לשכוח" אמר המורה וניקי הנהנה בראשה לחיוב.

 

"נו איך היה?!" קפץ עלייה שוב טום אחרי שפתחה את הדלת.

"אהה, למה זה כל כך מוכר לי?" צחקה לה.

"אממ..סליחה,כן? אהה, נו איך הלך?" שאל הוא לא יכל כבר לחכות לתשובה.

"נחש" חייכה חיוך מסופק, היא אהבה להשאיר אותו במתח.

"לא התקבלת, נו תמיד ידעתי שאת לא כישרונית" התלוצץ טום.

ניקי חבטה בו בראשו, הביאה לו כאף שטות.

"האוץ'" "זה היה בצחוק" אמר לאחר החבטה של ניקי.

"מגיע לך!" אמרה בזמן שהוציאה לו לשון.

"טוב נו, קצת" חייך חיוך דיבילי.

"אבל מה התוצאה? את מוכנה לומר לי כבר?!" אמר בחוסר סבלנות.

"התקבלתי!!!" קפצה משמחה אחרי שאמרה לו.

טום התחיל לשמוח איתה, הוא התקרב אלייה וחיבק אותה, רגלייה התנתקו מהריצפה, טום סובב אותה באוויר עד שהם נעצרו ועינייהם נפגשו, ניקי התחילה להתרגש הוא היה כה קרוב אלייה. הוא התקרב עוד טיפה, ועוד בזמן שניקי התקדמה בצעדים קטנטנים.

"שכחתי להודיע לך משהו!" התפרץ המורה פתאום.

"אמ.." אמרה ניקי בזמן שהתרחקה מהר מטום, המצב שנוצר ממש הביך את שניהם.

"טום יופי גם אתה פה, אז מחר ב 9 ותביאו את השיר ששרתם באודישנים כתוב" אמר והתקדם לעבר טום.

הוא חבט בחולשה בגבו פעמיים "תמשיכו בעניינים שלכם" אמר וקרץ לניקי.

ניקי השפילה את מבטה, לחייה האדימו מיד.

"אז.." התחיל לומר טום אך לא הספיק ניקי מיד עצרה אותו "אני חייבת ללכת, נתראה, ביי, מחר ב9, כמו שהוא אמר..לפני, לא משנה" אמרה מילים קצרות מרוב הלחץ שגרמו לה להראות טיפשי ביותר, היא התחילה להתקדם יותר מהר מהכיוון הנגדי של טום.

"ביי לך" צעק לה מאחורה.

ניקי הסתובבה אחורה ונופפה בידה.

"מטומטמת!! אפילו משפט נורמלי לא הוצאתי מרוב לחץ, אוףף, מטומטמת אמרתי כבר? אה כן, מטומטמת!! הנה שוב למקרה ששחכתי" התרגזה על עצמה.

"אם המורה לא היה קוטע, מעניין אם באמת זה היה קורה"

"לא לא..הוא גם לא התכוון, אבל הוא כזה חמוד.."

סופת מחשבות פרצה בראשה עד השגיעה לחדרה במעונות הבנות.

היא נכנסה לחדר ומיד ראתה את אליזבת יושבת על המיטה וכותבת משהו.

"מה את עושה?" שאלה לאחר שבחנה טוב טוב את פעולותיה של חברתה.

"סתם, רעיונות לתוכניות שלנו" אמרה לאחר שניתקה את מבטה השקוע בדף.

"רעיונות?" שאלה בחוסר הבנה והתיישבה לידה.

"כן..נו לשבת הקרובה את לא זוכרת?! אמרנו שנעשה משהו מטורף שלושתינו" אמרה ודיפדפה במחברת כמה דפים אחורנית.

"הנה, זאת התוכנית הראשונה שחשבתי עלייה" הראתה לניקי את הדף.

"לאס ווגאס" צחקה ניקי אחרי שקראה את שתי השורות הראשונות.

"צודקת, לא טוב..הלאה" אמרה ברצינות ודיפדה דף קדימה.

"חוות סוסים? זה יכול להיות נחמד.." אמרה ניקי.

"שמעתי חוות סוסים?" התפרצה לדבריהן סאלי אחר שיצאה מחדר האמבטיה.

"שמעת נכון" השיבה לה ניקי והמשיכה לדפדף במחברת שניצבה מולה.

"לילדה הזאת יש דמיון מפותח" צחקה לעצמה.

"מה אתן מתכננות עם חוות סוסים?" המשיכה סאלי בעניינה.

"לחופשה הקרובה" ענתה לה אליזבת שהסתכלה בניקי בריכוז כדי לראות את תגובת פניה על הרעיונות.

"אני אלרגית לסוסים" אמרה מיד סאלי.

"לסוסים?" אמרה אליזבת והצטרפה לצחוקה המתגלגל של ניקי שפרץ לו ממקודם, ככה שתיהן צחקו.

"כן מה הבעיה!" הרימה את קולה, בחוסר ידידות.

"זה סוסים! איך אפשר להיות אלרגי אליהם?" המשיכה ניקי להתבדח.

"מה לעשות? ככה אני!" סאלי כבר ממש התרגזה אך שתיהן לא הפסיקו לצחוק.

 "דיי! תפסיקו לצחוק עליי!!" צעקה לפתע. ניקי ואליזבת היו המומות לצעקתה הפתאומית.

"מצטערות, רק התבדחנו.." אמרה ניקי, שום שריד לחיוכה ממקודם לא נראה על פנייה וכך גם אליזבת.

דממה קצרה ומביכה שררה  "זה נחמד" עצרה ניקי את השקט הצביע על אחד הרעיונות בדף.

"איטליה.." אמרה סאלי בביטחון "אני בעד!".

"גם אני!" חייכה אליזבת.

"אז סגרנו על איטליה?" אמרה , סגרה את מחברתה של אליזבת.

"אני עונה!" אמרה אליזבת אחרי ששמעה את צלצול הטלפון העצר את שיחתן.

"כן, שניה" אמרה והעבירה את השפורפת לסאלי "אבא שלך".

"הלוו" שמעה ניקי את סאלי.

"למה?" קולה של סאלי בקושי נשמע אחרי שהיא התרחקה עם הטלפון.

"איזו מסתורית" אמרה אליזבת לניקי וזאת השיבה לה במבט מבולבל.

"יש שינוי בתוכניות שלנו" אמרה סאלי בעצב לאחר שניתקה את השיחה.

 


 

מקווה אהבתם, והבטחתי פרק שיקרה בו משהו ממש מעניין אז הוא יהייה בקרוב ;]

תגיבוו (:

 

קסם 3>

 

נכתב על ידי -קסם ורותם- , 5/12/2007 16:36  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,366
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-קסם ורותם- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -קסם ורותם- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)