אוקיי יש לי שם לסיפור =]
" מנגינת הלב"
אתם לא תבינו את ההקשר עכשיו, אלא רק בהמשך ;]
תהנו מהפרק..
"לכי לפתוח" פנתה ניקי לאליזבת
"למה אני?!" שאלה אליזבת
" כי את הכי קרובה" אמרה ניקי וציחקקה
"הנה, עכשיו את הכי קרובה! " אמרה ועברה לשבת ליד סאלי.
הדפיקה נשמעה שוב..
" אוי, נו אני אלך" אמרה בווייתור ניקי.
"מעניין מי זה.." אמרה סאלי בקול תוהה.
ניקי התקרבה לדלת ופתחה אותה.
מחוץ לדלת עמד נער, אותו הנער שראתה מקודם., אותו הנער שהשבית את ליבה.
" היי! אני בריאן האחראי הבכיר, באתי להודיע לכן שיש בשעה 11 אסיפה כללית באולם הראשי" אמר וחייך את החיוך הנחמד שלו, אותו החיוך שעליו לא הפסיקה ניקי לחשוב.
"מממ..תוד..ה" גימגום קליל יצא מפיה.
היא הייתה מוקסמת ממנו, מקולו, ממראו ומחיוכו.
"טוב אז להתראות לך" אמר והמשיך במסדרון לעבר שאר החדרים.
ניקי מצאה את עצמה עומדת חצי דקה בפה פעור עד שהתאפסה על עצמה וסגרה את הדלת.
"אתן ראיתן אותו?!?!" שאלה בהתפעלות אליזבת.
"איך אפשר לפספס" צחקה סאלי.
"אני חושבת שאני מאוהבת!!" אמרה אליזבת ונשכבה על המיטה.
"כן הוא נחמד.." ניקי ניסתה להסתיר את ההתלהבות שלה ממנו.
בפנים היא הרגישה שמחה עזה, היא רצתה לצעוק עד כמה הוא יפה, מקסים, נהדר ומושלם בעינייה.
"מעניין איזו כיתה הוא.." תהתה ניקי.
" רואים שאת חדשה" אמרה אליזבת בעליצות.
"מה זאת אומרת? " שאלה ניקי בחוסר הבנה.
"חח..זאת אומרת שאחראים בכירים הם בכיתה יב', כל שנה נבחרים שני אחראים בכירים והם אחראים על האסיפות שבן מודיעים הודעות ועל מסדרי הנוכחות" עדכנה אותה סאלי.
"אה..אוקיי, עכשיו אני יודעת" אמרה וחייכה חיוך רחב.
"יאלה בואו נבחר בגדים יפים!" אמרה אליזבת בהתלהבות.
"למה? אנחנו לבושות" אמרה סאלי בחוסר הבנה.
"למה?! למה?! את חושבת שאני אלך בסמרטוטים האלו כשבריאן החתיך יהייה שם? " שאלה אליזבת בהתפעלות.
"אני אוותר, אני נראת בסדר גמור" אמרה סאלי.
" אני גם אוותר" אמרה ניקי בציחקוק.
"מה?! זה רק לי חשוב להיראות יפה בשבילו?" התפעמה אליזבת.
"כן!" צחקו שתיהן.
"טוב נו לפחות תעזרו לי" אמרה וחייכה חיוך מתחנן.
שלושתך הגיעו לחדר גדול עם הרבה כיסאות ובמה מוגבהת שעליה היה מונח שולחן ומיקרופון עליו.
"יאלה בואו נמצא מקום לשבת" הציעה סאלי.
"קרוב לבמה!!" אמרה אליזבת בהתרגשות.
"הנה יש שם מקומות פנויים" אמרה ניקי בעודה מצביעה על השורה השנייה.
הבנות התמקמו במקום וחיכו שתתחיל האסיפה.
אחרי כמה דקות על הבמה עמדה נערה בעלת שער שטני מסולסל, עור שזוף ובעלת גומות חן על לחייה.
היא הייתה נמוכה לעומת הנער שעמד לידה, וכמובן זה לא היה אחר מאשר בריאן.
"הנה הוא!!" אמרה אליזבת בהתלהבות.
ניקי שמחה בליבה שתראה אותו הרבה, כל בוקר וערב במסדרי הנוכחות ובאסיפות שיתקיימו בין לבין.
"שלום לכם תלמידים ותלמידות" נשמע קולה הנעים של הנערה במיקרופון.
"אני קיילי וזה בריאן" הציגה אותם.
"ואנחנו האחראים הבכירים השנה" התפרץ בריאן לדבריה.
"לפני שנודיע לכם כמה הודעות חשובות נספר לכם מזה אחראי בכיר.."
"וואי זה היה ארוך.." אמרה סאלי.
"יותר טוב, ככה יכולתי להתבונן הרבה בבריאן החתיך!" שמחה אליזבת.
"כן..חח..הכי חשוב" אמרה ניקי וציחקקה.
"איפה הם אמרו נמצאות הרשימות של הכיתות והשיעורים?" שאלה סאלי.
"ליד חדר הכניסה" השיבה לה ניקי.
"כן בואו נבדוק ונשב שם על אחת הספות, נהייתי עייפה מכל ההסתובבות הזאת" אמרה אליזבת.
הבנות הגיעו אל הרשימות והעבירו את עינייהן עליהן, חיפשו את שמותיהן.
"אני לא מאמינה!!" אמרה אליזבת בטון מבוהל..
יצא לי פרק דיי קצר, טוב לא נורא.
מקווה אהבתם.
קסם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-קסם ורותם-