נתחיל מזה שביום שני שעבר אני ועידו חגגנו שנה ביחד [[[=
איך שהזמן טס, פשוט לא יאמן.
הלכנו שוב למסעדה הקבועה שלנו P:
היה טעים, אבל ממש כאבה לי הבטן אחרי זה.
ובכללי, אני לא יכולה לתאר במילים את התקופה המקסימה שעברנו ביחד.
שנה זה המון המון זמן...
אני לא יודעת איך להתחיל לספר עליה, ואיך לסיים...
בעצם, לא רוצה שיסתיים הסיפור הזה [=
עידו, אני אוהבת אותך. אוהבת אותך הכי בעולם. אני רוצה שתדע עד כמה אתה חשוב לי,כמה אכפת לי ממך, עד כמה אתה יקר לי, אתה כמה אתה תמיד שם בשבילי, כמה אתה חסר כשאני יודעת שאתה לא בסביבה, כמה אתה תמיד עוזר לי, כמה אתה קרוב לליבי, כמה אתה הכל בשבילי. איתך עברתי ככ הרבה, אבל ככ מעט ממה שאני מאחלת לנו עוד לעבור ביחד וממה שאני רוצה לעבור איתך.
ממש לא יודעת להעביר את הרגש שלי אליך, את כל האהבה הזאת.את העוצמה הזאת, אין לי מושג איך להעביר במילים.
אני רק מקווה שאתה מרגיש אותו דבר, ושאתה מרגיש את מה שאני מרגישה אליך.
ואני שמה קץ לחפירות האלה, ועוברת לחפירות אחרות [=
אילת, היה ככ מדהים! פשוט ככ מדהים!
כל יום ויום עבר ככ מהר, ככ נהנתי מכל רגע...
לא רציתי שתיגמר התקופה הזאת באילת, של ההתנתקות מהכל, להיות רק עם עידו. היה ככ כייייף.
המלון לא היה משהו, האוכל... לא ככ טעים בואו נגיד.
אבל היה בסיידר גמור בסך הכל, ונהנו מאוד מאוד!!!
הייתי חייה את התקופה הזאת במעגלים. :P
תמונות אני אשים בהמשך, אני דיי ממהרת עכשיו לשיעור פיתוח קול.
ביי ביי ((((:
אה כן, היום הופעה של היהודים בגן העצמאות. יאיאיאיאי P:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
