לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

i'm tal and you stupid



Avatarכינוי:  טוטי__:]

בת: 30

ICQ: 419497416 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

וכשהלב שותק הנשמה זועקת.


שמע ישראל אלוקיי עכשיו אני לבד,

חבק אותי אלוקיי עשה שלא אפחד.

הכאב גדול ואין לאן לברוח, עשה שיגמר,

כי לא נותר בי כוח.

 

הצפייה הורגת. אני יודעת שאחרי הצפירה כבר יהיה מותר לבכות,

אני אז כבר לא אהיה סתם בכיינית,

כבר יכנס יום הזיכרון והכל שוב יצוף

הרי אני לא היחידה שבוכה נכון?

כבר שבוע כמעט שאני מנסה לחזיק את עצמי, שאני מחייכת צוחקת והכל,

ישלי הרבה חזרות שמחזיקים אותי ככה שאין לי זמן לחשוב.

אני מסלקת אותך מהמחשבות שלי. אני מצטערת.

אבל אני לא יכולה יותר. אז שואלים אותי למה אני "ככה" . אז אמרתי שאני עייפה.

אבל זה לא נכון, זה בכלל לא נכון. אבל מה אני יתחיל לספר הכל? ואם אני אבכה?

ככה סתם באמצע החיים? אסור לבכות.

שנה שעברה, זאת הייתה צפירה צורמת.

הצפירה הכי צורמת ששמעתי בחייים.

תמיד הייתי מחוברת לנושא כי אני ילדה רגישה, אבל הפעם זה היה קשה.

אני מקווה שעכשיו יהיה יותר טוב. אני מצטערת.

חווית כולה 21 שנים. ילד. מזה 21 שנים? בית ספר וצבא. אפילו את הצבא לא סיימת. מתת בתור חייל, חייל לדוגמא, ולמופת. אבל איך? היית כלכך זהיר, זה לא מסתדר לי בראש התמונה הזאת. אני בטוחה שהשנים האלה היו מדהימים, כי אתה הופעת שמה. זו הייתה ההופעה של החיים שלך, והיא נקטעה באמצע. חבל שהפעם ההצגה לא יכלה להימשך. חבל שאני לא הייתי שחקנית יותר ראשית.

אתה היית חשוב לכל כך הרבה אנשים. מה אני צריכה לעשות? לשמוח כי אתה חשוב? או לבכות כי אתה היית חשוב?

. בהלוויה שלך, אני לא הייתי. כי ההורים לא נתנו לי ללכת. אני עדיין כועסת עליהם על זה. אבל אולי אני באמת לא הייתי עומדת בזה? אולי זה היה לי קשה מידי? אם הם צדקו או לא אני לא יכולה לדעת.

 

10 דקות לצפירה.

9 דקות לצפירה.

8 דקות לצפירה.

7 דקות לצפירה.

6 דקות לצפירה.

5 דקות לצפירה.

4 דקות לצפירה.

3 דקות לצפירה.

2 דקות לצפירה.

דקה לצפירה.

אז עכשיו מותר לי לבכות.

 

 

נכתב על ידי טוטי__:] , 27/4/2009 19:43  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אכזבה.


האמת, שאכזבה זה לא משהו קל להתמודד איתו

הוא אפשרי, זה בטוחה. אבל תמיד ישאר משהו קטן איתך כל הדרך.

 

שיעור בשחייה. (שיר ממגירת השירים)

אמרת שהכל פשוט גם אפשרי

חשבתי שאתה הבחור החלומי

אבל חוויתי אכזבה

כששברת לי תלב

עכשיו אני שוחה בים של כאב

 

אבל אף אחד לא נתן לי שיעור בשחייה

ואפחד לא ממן לי קורס בצלילה

ולא נתנו לי סנפירים

ולא קנו לי גלשנים

ועכשיו אין שום דבר שימנע ממני לטבוע.

במים הכחולים, העמוקים, הרדודים.

 

אז זרקת אותי למים

לא נתת לי אפילו לקחת אוויר

נשימה עמוקה

לפני הרגשת המועקה.

אז נכנסתי לים

הכאב משם לא נעלם.

 

אבל אף אחד לא נתן לי שיעור בשחייה

ואפחד לא ממן לי קורס בצלילה

ולא נתנו לי סנפירים

ולא קנו לי גלשנים

ועכשיו אין שום דבר שימנע ממני לטבוע.

 

אז אולי אני רוצה

שתחזיק לי את היד

ותוציא אותי החוצה

ותעז להיות נחמד.

אבל אם אתה פוחד להתרטב

עדיף שתעזוב, זה לא שווה תכאב.

 

אז עכשיו אני לוקחת נשימה עמוקה

והנה מתחיל לי שיעור בשחייה אל הלב.

נכתב על ידי טוטי__:] , 18/4/2009 23:18  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גיחחחחחת מש"צים 2009


שלום D:

ממזמן לא עדכנתי אבל אין מה לעשות.

טוב אז כמו שהבנתם חזרתי אתמול מגיחת פסח של המשצים.

היה סטעייייייייייייייייייייייייל אעש.

טוב אז למי שלא יודע מה זה , הנה הסבר קצר:

מש"צ- מדריך של"ח צעיר.

של"ח - שדה לאום חברה.

בחלק מבתי הספר יש שיעור שנקרא של"ח. זה כמו הסטוריה אבל במקום ללמד בכיתה, מלמדים בשטח. יש בערך חודש של למידה על מקום ונושא ואז יש יום שדה. ביום הזה כל הכיתה יוצאת לטיול על המקום שלמדו עליו. זה מגניב וכייף מאוד.

המורי שלח הם אלה שמדריכים בטיולים שנתיים וכאלה . אז מכיתה ח' יש אפשרות לעבור קורס שנמשך כל השנה שכולל 3 טיולים עיקריים : יומיים בחנוכה, 3 בפסח, ו10 ימיים בחופש הגדול. מי שעובר את הקורס נהייה משצ ובעצם מדריך ילדים אחרים שיוצאים לטיול שנתיים וכדומה.

אני עוברת את הקורס הזה.

אז אחרי ההסבר ה"קצר" בואו נתחיל.

 

לנו היה גיחה מחנאית, שלא מטיילים אלא נשארים במקום ובונים מחנה.

אז ביום הראשון הגענו בשעה 7 בבוקר לחלקה, חלקת דשא.

בגללל שלא הספקנו לצלם את הלפני, ישלי תמונה של אחרי שסיימנו לפרק הכל אז נשאר לכלוכים  אז הנה:

כשבאנו, היה לנו רק דשא, סנדות (מקלות עץ) וחוטים. זה הכל.

 

ביום הראשון כל היום בנינו. אני הייתי החניך תורן אז פיקחתי שמה על הכל. לא כולם הקשיבו והיה בלאגן, אבל בסופו של דבר הכל היה בסדר. הכנו אוכל, והיינו צריכים להכין ארוחת ערב כשכולם הלכו למסדר אני חן וגרשון נשארו להכין מוקפץ

הוא יצא כלככככככככככככככככך טעיייייייייייםםםם! כל האשכולות באו לטעום [;

אחרי זה היה לנו ערב הוווי , שכל אשכול היה צריך לבחור נושא ועליו לבנות את כל המחנה ובערב להכין הצגה על הנושא שלו.

אנחנו בחרנו רידייינג ,שזה תחנת הכוח בת"א.

(כל הנושאים קשורים לת"א , כי כל הגיחה היא בעצם חגיגות 100 שנה לת"א)

הכנו הצגה על שקע ותקעXD

אני הייתי שקע ומירב הייתה אמורה להיות תקע, אבל בסוף היא לא הייתה כי לא היה לה כוח |אהממירבאהמ|"

אז היה מצחייייק מממש.

הלכנו לישון. עכשיו האוהלים שבנינו אלה אוהלי סיירים. בונים אותם משמיכות וממקלות מטאטא.

האוהל נראה ככה:

 (האוהלים מאחורה)

בלי תחתית ופתוחים מהצדדים. היה קררר והדבר הייחידי שהפריד ביני לבין החרקים זה מזרון שדה ושק שינה. אבל החרקים התגברו עלזה וטיפסו עלי -.-"

 

קיצצצצר ב12 נתנו לנו ללכת לישון, ואנחנו הבנות הלכנו להחליף בגדים ולצחצח שיניים בשירותיים והיה מללללללא בנות אז חזרנו מאוחר, ויצא שנרדמנו ב1. אני ומריה ישנו באוהל והתעוררתי ב5:20 (כשהשכמה הייתה ב6).

והיה לי פיפי דחוףף וקפאתי מקוררררררררררררר.

אז לא ידעתי אם להעיר את מריה  או לא, או אם בכלל לצאת לעשות פיפי. תאמינו לי זה שאלה קשה. אז התלבטתי כמה דקות ואז אנשים התחילו להעורר. אז התאפקתי והערתי את מריה.

הלכנו לעשות פיפי כבר עם כולם , וכחזרנו עשינו מסדר קבוצתי.

אני צריכה בכל המסדרים לסדר את הקבוצה בשלשות, אז זה היההה נורא, אנשים לא יודעים לספור עד 3, כי אחרי שסידרתי תאחרונים איכשהו הראשונים הפכו לחמישיייה !

התגברנו על זה. המשכנו ובנינו בנינו והאמת שבנינו הכל ביום השני.

שער:

ככה הוא בלילה:

 

שולחן אוכל + מחזיק כלי מטבח:

 

( זה היה בצדדים של השולחן)

 

מתקן תיקים:

 

אוהלים:

 

פינת בישול:

 

תורן ענקיייי בגודל 7 מטר:

 

לוח מודעות:

וזהו בערך.

כמובן שהיה נקיונות ועוד עניינים.

 

בערב של היום השני היה מכבייה. מכבייה זה כמו האולימפידה רק ליהודים. אנחנו שיחזרנו תמכבייה הראשונה, אז כל אשכול בחר ארץ והתלבש לארץ הזאתי ועשו תחרויות מפגרות כמו זריקת זיתים, להסתובבב ולרוץ הפוך ועוד. היה מצחיק וכייף.

בלילה היה בדיוק אותו דבר, ישנתי כל הלילה אבל התעוררתי בעשרה ל5, קפאתי מקור והערתי את מריה XD

הלכנו לשירותים כי ופגשנו בדרך את הדר וקארול שהתלוו אליננוו .

חזרנו לאוהלים להיות שמה עוד חצי שעה, ואז פתאום מצאתי תצורה הכי נוחה לישון, על הבטן !

ונרדמתתייי !

ואפחד לא העיר אותי כי חשבו שכבר קמתי אז יצאא שכולם היו ממוכנים למסדר ואני ישנתי XD

קיצר העירו אותי והתחלנו לבנות שעה בערך, לסיים דברים . באו לראות את המחנה שלנו, ובתאכלס הוא היה הכי בנוי והכי יפה.

לכל אוהל בנינו כזה מקל מקדימה וכל האוהלים נראו כמו עמודי חשמל וחיברנו אותם לתורן שהיה עמוד חשמל ענקי.

השער היה מאיר מאוד ועל החזית רשמו :" זהירות מתח גבוה" ציירנו ברקים והיה מגנייייייב בטירוף. אז כל הכבוד לנו.

מאור ארגן מבצע קקה בשירותי בנים XDDDDDDDDDDDDDDDDD

והיה מללללללא בנים חמודים שמה, הכרתי חלק מהם ואני כלכך רוצה שהם יהיו איתי בקורס בסוף השנה DDD:

טסנו לאוטובוס הבייתה, ונסענו שעה. חזרתי הבייתה, התקלחתי והמים היו שחוריםםםםםםםםם!

אכלתי קצת עם ההורים, ואז הלכתי רק לנוח במיטה.

השעה הייתה 5 ויצא שנרדמתי.

התעוררתי רק הבוקר בשעה 10. אז יצא שישנתי 17 שעותתת.

קמתי ולא הבנתי איפה אני בכללל XDDDDDDDD

פרקתי תתיקים והנה אני פה. [;

אז לסיכום:

היה מדהים, היה מאוד כייף ומעייף. הכרתי אחלה אנשים, גיליתי פרצופים אמיתיים של כמה אנשים. צעקתי, רבתי, התעצבנתי, נהייתי חולה, בכיתי אבל זה היה שוווה כל מאמץ. כי בסה"כ? זה ח-ו-ו-י-ה.

יאללה אנשים, בייי3>.

 

לבקשת מור: אני ומאש בשירותים

נכתב על ידי טוטי__:] , 4/4/2009 16:51  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,739
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטוטי__:] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טוטי__:] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)