לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יום אחד, גם השמיים יקרסו.


.we're still life

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN:  שלג.. : ]

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007

תעשיית הבשר, החלב, הביצים, התעללות. כנסו


נלקח מהבלוג israblog.co.il/464939

 

אז, אני אכתוב כאן על התעשיות בשר, עוף, ביצים, ועל מקדונלדס. ושתדעו לכם, תעשיית הבשר היא הגורם מס' אחת לזיהום סביבתי.

תעשיית החלב

פרה היא בדיוק כמו שאר היונקים, היא מייצרת חלב רק אחרי הלידה. אחרי שהפרה ממליטה, לוקחים ממנה את העגל, וזה ממש קשה. תחשבו שהיו לוקחים אתכם מאמא שלכם בגיל 24 שעות והייתם צריכים להסתדר לבד. מזריקים לפרה הורמונים וכימיקלים שגורמים לפרה לייצר עוד חלב, ולוקחים מפרה 40 ליטר כל יום בממוצע. וזה פי 5 מכמה שמותר לקחת. הגוף של הפרה לא מותאם לשינוי המשמעותי הזה בכמות החלב, והיא ממש סובלת מזה. יש דימומים, יש דלקות, יש זיהומים, ופרות מתות מזה. ולא רק כשלוקחים מהן את החלב, מענים אותן בכל מקרה. צורבים עליהן את המספר שלהם עם ברזל רותח, גוזרים פטמות 'מיותרות' וגדיעת קרניים, וכל זה בלי חומרי הרדמה או אלחוש.

 

פרה נמשכת באפה כדי שלא תברח במהלך גדיעת קרניים

פרה שקרסה מאפיסת כוחות ננטשת לגסוס לאט מחוץ לרפת

 

הלחץ המוגזם על העטין יוצר דלקות עטינים

 

תעשיות העוף

אחרי שהאפרוחים בוקעים מהביצים, שמים אותם בחדרים חשוכים בלי חלונות. והאפרוחים האלה הם מוטציות. מזריקים להם כימיקלים והורמונים שגורמים להם לגדול פי 3 מהקצב הרגיל. הכימיקלים גם גורמים לחזה שלהם לגדול הרבה יותר לעומת העצמות והרגליים, כי את העצמות והרגליים לא צריך. הרבה מהתרנגולים והתרנגולות לא שורדים, כי הרגליים שלהם קטנות והחזה שלהם מכביד עליהם. בשלב מסויים מפעילים בחדרים האלה מנורות חזקות, שמונעות מהאפרוחים לישון וככה מאיצים את האכילה [גם באוכל יש כימיקלים] ואת הגדילה. 90% מהעופות סובלים מנכות ומפצעים ברגליים. כל עוד העופות נמצאות בחדר הסגור, מצטבר שם גז אמוניה, שהוא גז רעיל, ויש קשיים בנשימה. גז האמוניה גורם לעיוורון, למחלות, ולפעמים גם למוות. הובלת עופות לשחיטה מתחילה בתפיסתם ברגליהם וראשיהם כלפי מטה, מספר עופות בכל יד, ודחיסתם לכלובים צפופים. נקעים ושברים ברגליים ובכנפיים, צמא ומחנק הם רק חלק מהפגיעות הנגרמות בהעמסה ובהובלה. במשחטה חותך השוחט בצוואר העוף, ומטיל אותו לדמם ולפרכס בתוך כלי או תלוי ברגליו ממסוע. עופות גוססים עד שש דקות לאחר שחיטתם, בשל זרימת דם למוח מכלי-דם היקפיים. מיד לאחר השחיטה התרנגולות מובלות למכונת מריטה, וחלקן עדיין חיות במכונת מריטה. הן גוססות בכאב ממש ממש גדול

אני אשים כאן כמה תמונות די קשות, מי שלא רוצה שלא יפתח.

ככה שוחטים את התרנגולות

http://free.org.il/photogallery/animals_abuse/food/chicken_meat/chicken_meat58.jpg

 

התרנגולות שמובלות למכונת שחיטה ומריטה

http://free.org.il/photogallery/animals_abuse/food/chicken_meat/chicken_meat28.jpg

 

אפרוחים

http://free.org.il/photogallery/animals_abuse/food/chicken_meat/chicken_meat18.jpg

 

לעוד תמונות -

http://www.free.org.il/gallery/chicken.html

[הכל צולם בישראל]

 

תעשיית בשר בקר

שוורים ופרות נלקחים למפטמה 4 חודשים לפני שחיטתם, ושם הם עוברים המון המון סבל. סגרים אוטומטיים מקבעים את ראשיהם מעל האבוס במשך שעות ארוכות. סבל רב נגרם לעגלים בעת חיתוך הקרניים וסימון מספר הזיהוי, המתבצעים כולם ללא משככי-כאבים. הסירוס גורם לפר להלם ולכאב עז: פותחים בסכין את שק האשכים ומושכים כל אשך בנפרד, עד שקורעים את צינורית הזרע. צריבת המספר נעשית על עור מגולח וחשוף באמצעות ברזל לוהט או באמצעות כוויית קור. בני-הבקר נגררים למקום הסימון בנזם המוחדר לבשר שבין נחיריהם. הפיטום הוא גם תהליך ממש אכזרי. דוחפים צינור לוושט של הפרות ומזרימים לשם אוכל, כמה שעות ביום. עשרות אלפי עגלים מיובאים לישראל מאוסטרליה מדי שנה באוניות, שעליהן שוהים העגלים כשלושה שבועות. בתום המסע, נפרקים העגלים בנמל עקבה בירדן ומובלים במשאיות לישראל. רבים מעגלים אלה מגיעים לנמלים פצועים, חולים, סובלים מהתייבשות וממכות חום ואף מתים.

הפרים המגיעים לשחיטה מריחים את הדם ושומעים את הזעקות של חבריהם. התנגדותם נתקלת במקלות, בשוקים חשמליים, במוטות ברזל ובבעיטות. בישראל נשחטים בעלי-חיים בהכרה מלאה, כשהן תלויים במהופך. בעל-החיים, שלעתים פרקיו נקעו ממקומם מתפתל מכאב ומאימה עד כי השוחטים אוחזים בצוואר שלו או תופסים את הנחיריים שלו במלקחיים על מנת לשחוט אותו.

 

תמונות

http://www.free.org.il/gallery/cows_meat.html

[הכל צולם בישראל]

 

תעשיית הביצים

אחרי הבקיעה מפרידים תרנגולים מתרנגולות. זורקים את התרנגולים למיכלים קטנים, שם הם מתים מחנק, נמעכים למוות או גוועים ברעב. את התרנגולות שמים בכלובים ממש קטנים. רצפת הכלוב היא רשת אלכסונית, הגורמת לתרנגולות לפציעות, לעיוותים ברגליים ולמצוקה במשך כל ימי חייהן. בתנאי כליאה קשים אלה מפתחות התרנגולות תוקפנות, וכדי למנוע ניקור הדדי חותכים הלולנים את מקוריהן. החיתוך נעשה באמצעות להב מתכת לוהט, והוא מכאיב וטראומטי, כי רקמת המקור מכילה תאי עצב. ביצים המשווקות כ"ביצי חופש" מגיעות ממשקים שבהם התרנגולות אמנם אינן כלואות בכלובים מאוד קטנים, אך הן כלואות בתוך ביתן סגור, לעיתים עם אפשרות יציאה לחצר. פגיעות כגון רצח האפרוחים הזכרים, חיתוך המקורים, תקיפות הדדיות, הטלה מואצת ורצח התרנגולות כאשר תפוקתן פוחתת, קורות גם כאן.

תמונות

http://www.free.org.il/gallery/eggs.html

[הכל צולם בישראל]

 

תעשיית בשר כבשים

הכבשים מוחזקות באיזורים ממש צפופים, בתנאי מחייה ממש גרועים. הובלת הכבשים למשחטה מלווה בבעיטות ובצעקות. השחיטה מבוצעת עם סכין באורך 30 ס"מ, חותכים לכבשים את העורק בצוואר ונותנים להם לדממם למוות בסבל.

 

תמונות

http://www.free.org.il/gallery/sheep_meat.html

[כל התמונות צולמו בארץ]

 

מי שרוצה עוד מידע,

http://www.free.org.il/index.html

זה האתר הרשמי של שב"י. [שחרור בע"ח בישראל]

 

http://www.anonymous.org.il/

וזה אנונימיוס, עוד מידע.

 

-צ'ימו



 

נכתב על ידי , 22/10/2007 14:19  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של =/ ב-14/12/2007 15:17
 




ממממממממממ

אני בלהבה:[

-מ-ש-ע-מ-ם-

 

חחח מחכה שהמדריכה תתפוס אותי, תפזול עם העיניים הפוסתמות שלה ותגיד:

"אמרתי לכם לעשות מצגת!!"

מה אנחנו בני שנתיים??

 מה זה עיניינה מה אנחנו עושיםםם?

 

ניקול במחשב ליידי, היא מעדכנת גם.

ניקול אני אוהבת אותך

3>>

 

סהר? לא הצלחתי לראות את הספטום שלך!

מירי? אני רוצה לראות את הספטום שלך:P

 

ששששממממעון פרס בא אלינו, חנה וניקול לחצו לו יד... מאגניב=]

(תכלס, לא מגניב, אבל בכל זאת.)

 

בהתחלה אמרו לנו לא לגעת בו, כי הוא לא זמר רוק.

(למה שמישהו יחשוב שהוא כן??)

 

טוב, המדריכה תפסה אותי, חרא.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 22/10/2007 13:01  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The King of Kings ב-23/10/2007 08:37
 



פוסתמונות=]


אני יודעת שאני לא ניראת כ"כ טוב, אל בכל זאת, החלטתי להעלות כמה תמונות שלי לבלוג:(

בבקשה לא להעיר הערות כמו: "איזה כיעור"

 

 

קמתי משינה...

 

 

צילמתי את עצמי.. לא משו:[

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

לבד

 

כשלא אשמע יותר צעדים מתקרבים של אנשים,

שרוצים להראות לי מי הם באמת,

אז לא אהיה לבד יותר.

 

העולם מסתובב,

הראש יחד איתו.

בתוך חלל ריק,

לבן וחסר ערך,

מסתתר משהו שאפשר להביט בו.

הכוח של כל אדם מושך אותו פנימה,

ומפליג יחד איתו בספינה,

שמפרשיה על סף התמוטטות,

אך עוד נשארה בה תקווה,

וזה מה שנותן לה להמשיך.

מי שבוחר במשהו,

תמיד יתחרט.

אהבה היא מילה שקשה לומר,

קשה להראות.

הלב מתהפך,

הרגשות מטלטלים מצד אל צד,

הפכפכים.

הדמעות זולגות כי יש להן סיבה.

הן נופלות על הלחי האדומה מרוב בכי,

והעיניים המתוסכלות שטופות הצער.

 

קשה להביט אל הכוכבים שבשמיים,

ולא לרצות להיות כמוהם.

לעולם יהיו בודדים,

אפופים בחשכת הלילה שמעבר,

מייחלים לגעת,

תלויים לנצח בשמש.

 

הזמן חולף,

תקופות עוברות.

בני אדם משתנים.

פגיעה, לעולם אי אפשר למחוק.

כאשר נשמתו של אדם תחזור למקומה,

הוא ישאר לתמיד,

לנצח.

 


 

מרגישה חסרת ערך.

ידעתי שזה נכון.

היום כתבתי משו בכיתה,

ואני מצטערת על זה.

אני יודעת,

שאני באמת לבד.

החבר הכי טוב שלי זה המחשב.

לו אני יכולה לספר הכל.

אני יודעת שאני מוזרה,

ואני יודעת שמה שאני כותבת נשמע דיכאון:(

ממש לא.

אני כותבת מה שאני מרגישה:)

 

היום הבנתי, שאין לי באמת חברות.

 

נכתב על ידי , 19/10/2007 11:09  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דור.. ב-12/11/2007 21:46
 



אני לבד?, כתבתי משו על להיות לבד


מה מרגישים כשלבד בעולם?

 

שענן מלא בערפל אופף אותך,

אט אט,

עד שאתה נבלע בתוכו,

ואז,

כבר אין לך סיכויי לצאת.

אתה שם,

חסר תקווה,

לא ממשיך לנסות יותר.

 

הרצפה רטובה מהדמעות,

שייבשו כבר בעיניים,

ואתה נאבק בכל כוחך,

ושוכח,

שבעצם,

כבר אין לך אפשרויות.

עושה הכל לשווא.

קורא לאנשים שיבואו לעזור,

אף אחד לא בא.

הענן סגר עליך,

והוא חשוך.

 

כל הנקודות האדומות אבדו,

כבר אין לך צרות,

לוחש לציפורים שייקחו אותך למקום רחוק,

שבו לא תצטרך לזעוק לאנשים שיבואו,

כי שם,

כבר לא תהיה לבד.

 


 

יש לי דלקת גרון, אוף:(

אני מרגישה יותר טוב בזכות כל האנשים שאיחלו לי החלמה מהירה=]

תודה לכולם!

 



נכתב על ידי , 18/10/2007 18:36  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של SwiTcH-oFF ` ב-19/10/2007 12:39
 



לדף הבא
דפים:  

9,994
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להעלמה פומלה -L- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על העלמה פומלה -L- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)