יום אחד, גם השמיים יקרסו.

"אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות,

אבל הגשם הפסיק, והדמעות ממשיכות..."

אני לא כועסת, אבל אני מאוכזבת. גם לא מאמינה. כי אני כן אהבתי, וחשבתי, ושמחתי...

ועד לפניי יום הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם.

כשפתאום, למחוק את ה- 3> מהשם שלו בספר טלפונים, להפסיק את האסמסים, למחוק את השם שלו מהלב.

וזה קשה לי, וזה כואב...

ואני יכולה רק לשאול , למה? למה זה קרה?

ורציתי לברוח, ורציתי שהאדמה תבלע אותי.

וזכרתי שיום לפניי אמרתי שיום אחד השמיים ייקרסו, וזה מה שקרה.

ובדרך הביתה, פתחתי את המטרייה למרות שלא ירד גשם, כדי שלא יירד עליי שוב מטח של אמרות, ובעטתי בעלה יבש, ושרתי שיר.

"אמרת שהגשם ישטוף תדמעות".

ולחשוב שכלום לא קרה, וכששואלים אותי אם יש לי חבר אז אני מחייכת, ופוצה את הפה כדי לענות תשובה חיובית, ופתאום פלאשבקים מלפני כמה שעות בסה"כ מזכירים לי שלא...

לראות את התמונות ולבכות.

"מגיע לך מישהו שיכול לאהוב אותך".

ואני עוד חשבתי שמצאתי....

אז עכשיו אני רווקה, פתוחה לרעיונות, דיי אופטימית, חושבת על מחר. :]

אבל הזכרונות... עדיין באתמול. :\

אבל אני עדיין אוהבת אותך, אני עדיין אוהבת.

הוא הרס את זה, את האושר הזה. הוא שבר את זה...

-I STILL LOVE U-

 העלמה פומלה -L-