יום אחד, גם השמיים יקרסו.

מה מרגישים כשלבד בעולם?

שענן מלא בערפל אופף אותך,

אט אט,

עד שאתה נבלע בתוכו,

ואז,

כבר אין לך סיכויי לצאת.

אתה שם,

חסר תקווה,

לא ממשיך לנסות יותר.

הרצפה רטובה מהדמעות,

שייבשו כבר בעיניים,

ואתה נאבק בכל כוחך,

ושוכח,

שבעצם,

כבר אין לך אפשרויות.

עושה הכל לשווא.

קורא לאנשים שיבואו לעזור,

אף אחד לא בא.

הענן סגר עליך,

והוא חשוך.

כל הנקודות האדומות אבדו,

כבר אין לך צרות,

לוחש לציפורים שייקחו אותך למקום רחוק,

שבו לא תצטרך לזעוק לאנשים שיבואו,

כי שם,

כבר לא תהיה לבד.