אז אחרי עשרים יום והמון עידכונים פוטנציאלים שנשארו בראשי וגאלו אתכם מחפירותיותם (יש מילה כזאת?!) סוף סוף מגיע עדכון. ונחשו מה? לא, לא עוד פוסט חופר, אלא עוד פוטמונות! (שיט, הכותרת הסגירה אותי.)

תהנו. או שלא.

אני אתחיל ממשהו שצולם כבר לפני איזה שבועיים, ואני פשוט חייב להראות לכם^^

דוד שלי הכין לארוחת צהריים אטריות עם ירקות לא-טעימים-במיוחד, אז ברוב כשרוני העמוק החלטתי להפוך את הירקות האיכסה לפרצוף שמח! (טוב, הוא די ממזרי... לא הייתי מגדיר אותו שמח. פרשו בעצמכם

ועכשיו, נעבור לפואנטה של הפוסט. טוב בסדר, לפוסט אין באמת פואנטה, אבל היי, יש תמונות!

אז הלכנו היום לעוד טיולון שכזה, ואני לא יכולתי להפסיק לצלם, פשוט כי התאהבתי במצלמה החדשה שלי. היא פשוט כל כך טובה!

(אוקיי, אולי די?! זה לא הזמן עכשיו לראשים כחולים!) אז הלכנו לנו לראש העין לירקון או וואטאבר, ושם היה משהו שנקרא "מבצר אנטיפטרוס". ליאת חשה משצי"ת גאה, והסבירה לנו על כל דבר שזז. וגם על מה שלא.

כך נראה הנוף מבעד לחריצי המבצר (יצא תמונה מגניבה )

לאחר מכן צילמתי כמה תמונות לא חשובות במיוחד, ואני וליאת הצטלמנו גם אנחנו בתמונה נחמדה:

לאחר מכן התקדמנו לנו אל עבר הפארק הנחמד, וצילמתי את הנוף:

כמו בכל אתר של טבע, יש את השלטים המשעממים והמטומטמים שאף אחד לא באמת קורא. אבל המשצי"ם כאמור הם זן מיוחד (הקישור יוביל אתכם אל הערך הקורע על מש"צ באיןציקלופדיה). אז ליאת, בתור משצי"ת דגולה, התעמקה לה בשלט על מנת לחפור לנו למוות בהמשך המסלול.

אני לעומת זאת התעמקתי בדברים אחרים, לא ברור מה הם. התלתלים שלי נראים טוב בפרופיל XD

אגב תלתלים, אני מאוד מתלבט אם להסתפר. הצעות?

וכאן אבא שלי בכניסתו למבוך שלא ברור למה נועד.

אחר כך התיישבנו לנוח, לא ברור ממה. העץ נראה נחמד ביותר מלמטה.

הגעתי למסקנה שאני אוהב לצלם בפנוכו של דברים. אה, ואני גם אוהב את המילה בפנוכו. זה מילה שממש כיף להגיד אותה! תנסו את זה! רציתי לצלם את הבפנוכו של האוזן של ליאת, אבל היא התנגדה בתוקף. אז התפשרתי על שקית קוראסונים.

נראה אתכם מגלים מהי התמונה הבאה. אין מצב בעולם שאתם מגלים! טוב, לפחות עד שתתגלגלו לתמונה הבאה.

כן כן, זו הסוליה של הנעל של אבא שלי. תודו שזה נראה כמו דלת ישנה.

לאחר מנוחה קצרה התקדמנו לנו אל עבר נחל קטן ועלוב, שלידו הצטלמנו ליאת, אני והאפרו. יצאתי ממש גרוע, אבל מה אכפת לי, במילא אף אחד לא קורא פה ^^

אה, וכבר אמרתי שאני אוהב לצלם בםנוכו של דברים? (האיכות יצאה גרועה ממש, אבל היי, לא אכפת לי P:)

אחר כך ליאת, שכבר הסברתי שהיא משצי"ת גאה, החלה להסביר לנו בהתלהבות יתר את המידע שקיבלה מעלון מסכן. לא הבנתי איך היא הצליחה להקיא כל כך הרבה מידע מדבר כל כך קטן! לכו תדעו. הרי לך משצי"ת בפעולה:

הייתי תולה את התמונות האלה כסמל לקתימב"ה אחר כך התקדמנו עוד קצת, וצילמתי בצורה נכה ביותר שלט שמתאים לי במיוחד:

אחר כך צילמתי עוד תמונה מפחידה אך עם זאת מגניבה ביותר:

וכך אפשר להגיד, הסתיים לו טיולינו הקצרצר והנחמד. אחרי הטיול המתיש, טסנו לחלל בחללית הפרטית שלנו כדי לקנח את היום במשהו קלילי ונחמד. הנה תמונה מהחללית:

סתאאאם, זה איזה חתיכת בד במכונית של אבא שלי. יצא ממש מגניב  עד כאן פוסטי להיום, תהנו בחייכם הנחמדים או הלא נחמדים לחלופין. אה... וחג שמח. או משהו.

נ.ב: למי שקרא את הפוסט הקודם, המקום שכתבתי עליו עם הפרפרים והכול הופיע בחדשות היום (כלומר אתמול) בתחזית. זה היה חתיכת דבר מאגניב

עד לפעם הבאה, אורן.