אני עוד קוראת את -רק ידידים-
אני פשוט מכורה לסיפור הזה...
לפעמים אני מתעצבנת בגלל כל הדברים הרעים שקורים שם.
נו באמת, החיים לא עד כדי כך רעים.
כבר הגעתי לקטע שנועה אנורקסית. זה פשוט מזעזע אותי.
כל האתרים האלה של פרו-אנה פשוט מגעילים אותי.
זה פשוט מגעיל. נכנסתי לבלוג של מישהי אחת שהיא פרו אנה (אנורקסית לגמרי).
זה פשוט נורא. היא מטר 63 והיא שוקלת 46 ק"ג, היא שואפת להגיע ל-40 ק"ג.
הן מרזות.. ומרזות.. ואז בסוף זה ניגמר...
המחלה הזאת לא רק פיזית.. היא בעיקר נפשית.
אתה רואה מישהי.. תת-משקל... שחושבת שהיא שמנה! נאמממ...:|
זה מצממר אותי ומגעיל אותי. אני לא מבינה.. אף אחד לא יבין את הראש שלהן עד שהוא לא יחווה את זה באמת.
גוף רזה יותר מידי זה לא יפה! זה מגעיל!
אני פוחדת שזה יקרה לאחד מהאנשים הקרובים אלי.. או חס וחלילה.. לי.
זה כ"כ נורא... אני חושבת על זה וכואב לי בלב.
כואב לי על הבנות שניגררות לזה. עצוב... = /
רציתי להגיב לאחת מהן בבלוג... אבל אין מה לעשות.. הן מודעות לסכנות שבזה ... זה הורס להן את החיים.
זה קשה לצאת מזה. קשה.. אבל לא בלתי אפשרי! :|

אני כ"כ מבואסת.... מחר מחלקים אותנו לאחוות בצופים.
מצד אחד זה להכיר יותר לעוממק ילדים חדשים וחברים וזה...
אבל זה קשה.. בכלזאת... שנה וחצי לא עוברים כ"כ מהר...
נאממ... בעצם.. אני מכירה אותן מכיתה ד'... הייתי איתן בגדוד ורק שנה שעברה בערך עברתי לקבוצה שלהן..: ))
וזה היה כ"כ כיףף!! כל הזמן צחקנו בפעולות והכללל(( =
ובאמת ניקשרתי אליהן...הרגשתי שייכת...(( :
ועכשיו.. גם עברתי דירה... וגם מפרידים אותנו...
עצוב... = /
** יש אנשים שאי-אפשר לשכוח **
יש אנשים שיש להם את הכח
להשאיר חותמת, לא להעלם
גם כשהזיכרון מתעמעם
יש אנשים שנחקקים לעד בלב33>
יחד עם רגעי צחוק, אושר וכאב
יש אנשים... פשוט * ב ל ת י - נ ש כ ח י ם *
אני באמת מצטערת שהפוסט הזה ככה עצובב...:|
אבל יש דברים שלא יכולתי להתעלם מהם...
עוד מעט אני עושה עיצוב חדש.. ואז.. נישתמע(( =
מוואה33>
עריכה:
נאאמ... עיצוב חחדש(( :
הוא מתאים לפוסט ההזה אבל לא לכל שאאר הפוסטים חחע [מביןן יביןPP: ]
רווולצ'ה ... עזרה?!
חעחע חוווללה עעלייך(( :
