זה שבוע די עמוס בשבילי כרגע-מבחן בתנ"ך (ובאנגלית), תגבורים, עבודות הגשה, שיעורים, חזרות למקהלה, הקלטות, חזרות למופע, עבודה, ימי הולדת, ועוד ועוד... אבל מצאתי קצת זמן לעדכן, כי אני מאחרת קצת לחזרה של המקהלה, כי אני מחכה שאבא שלי יבוא לקחת אותי...
יש רשימת ימי הולדת אאאארווווכהההה, אז אני אגיד מזל טוב כללי! אוהבת אתכם :)
ומזל טוב לי-אתמול הכנתי מק-דג-רויאל פעם ראשונה חיחיחי
טוב, אני לא אחפור יותר מדי, אין זמן כל כך... אז לסיום קבלו תמונה מבראשית חחח
והנה עוד קטע מהמסע-סיפור שהתקשר לאחד המעגלים שלנו בקשר להתנדבות בקהילה. הקטע הזה עלה במחשבותיי במהלך השיחה, ובמעגל שלאחר מכן, רונה המדריכונה באמת הביאה לנו אותו...
"יום אחד טיילתי לאורך החוף המקסיקני של האוקיינוס האטלנטי. היתה זו שעת שקיעה, והשמש זהרה באדום בדמדומיה האחרונים. מרחוק ראיתי דמות פוסעת לאורך החוף, כשהיא מבצעת תנועות משונות שלא הבנתי את פשרן.
כשהתקרבתי לקו החוף, ראיתי שהוא זרוע כולו כוכבי ים, שנסחפו עם הגאות אל היבשה, ועם השפל נותרו על החוף נעזבים על ידי המים.
אז ראיתי את האיש הפוסע בצורה המשונה. מקרוב התגלה לי העניין. לאורך החוף הוא צעד, ועם כל צעד, התכופף, הרים כוכב ים אחד וזרק חזרה אל המים. שאלתי אותו לשפר מעשיו והוא השיב, כי 'אם יישארו הכוכבים על החוף עוד מספר שעות ללא מים, ימותו כולם מחוסר חמצן' ולכן הוא מחזירם אל האוקיינוס.
'אבל יש כאן מאות אלפי כוכבי ים, ואתה-גם אם תעבוד מבוקר עד ערב לא תוכל להציל יותר מכמה מאות. מה הטעם? מה זה כבר משנה?'
המקומי שתק לרגע, התכופף, הרים כוכב ים נוסף והשליכו לעבר המים. 'אתה רואה,' אמר, 'כוכב הים הזה יחיה, לכוכב הים הזה זה משנה.' "
[ג'ק קנפחיך ומארק ו.הנסן]
LOVE YOU ALL
יש דברים שחשוב לשמוע אותם, אפילו אם פוגעים... מה לעשות-באמת פוגעת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
