לשוט על עלה עם הרוח, ולהפליג אל הלא נודע.
הרצון להגיע אל האי וודאות מלא בציפייה ופחד.
פספוס אחד יכול לשנות את כוון הנסיעה ולהגיע למקום אחר.
טוב יותר? רע יותר? מי יודע?
קחו אותי אתכם ועשו בי כרצונכם, רק הביאו אותי אל התשובה, אל השקט.
הלב דופק את מסמריו בקצב אחיד ומהיר ולא נותן מנוח.
מחוגי הזמן כמעט עצרו מלכת והם נעים לאט לאט.
לבנה ועוד לבנה נבנות על ראשי ומכבידות על המחשבות.
המחשבות מכבידות על הרגשות ומציפות אותן דאגה.
רגע לפני שהכל מתבהר העיניים נעצמות,
הגוף בוגד בנפש ורק רוצה לנוח ולשאוב כוחות להמשך המסע.
עקצוצים בחזה גורמים לכאב ראש של מתח שרק נמשך וגובר.
אף פעמון לא יועיל, אף צלצול לא יעיר.
רק פתיחת דלת מסנוורת תזכיר לך בשביל מה את כאן.
אך הרגע נמחק וההחלטה כבר לא בידיים שלך.
ואז שוטף אותך הזרם ולך נשאר רק להיאחז בעלה ולשוט עם הרוח אל הלא נודע..

גם בתוך הטשטוש, תמיד אהיה הילדה בצעיף הירוק שתסכל הצידה לראות מה קורה.