הוא מעלי, אני מעליו,

הוא מעלי, אני מעליו.

כמו גלגל שלא מפסיק להסתובב.

מרגישה את דפיקות הלב שלו כאילו היו שלי.

כל נשימה היא משותפת כל נגיעה היא חנק.

הזמן עובר לנו בין הרגליים והשקט הזה בתוך כל הסערה הולך וגובר.

לפעמים אתה נכנס לדבר שאתה יודע בדיוק איך תצא ממנו,

ואז כשאתה יוצא אין לך מושג מה קרה לך, ומה יקרה הלאה..

המתח שהיה מאתגר ליום יומיים הפך לחוסר מודעות גדול.

לאן זה ממשיך?

 קורס מסכם2007

אלפי צבעים, המון רעש וקולות.

פרצופים שלא ראית מעולם,

פרצופים מוכרים שגורמים לך לפרפרים בבטן.

חיוכים הבאים לכיווני ואיתם חיבוק של הנחה.

עיניים שכ"כ התגעגעתי להסתכל בתוכן.

שאלות ותשובות וסיפורים בלי סוף.

איך הגעתי לכאן?

איך מתחילים עכשיו עוד שנה, עוד מסגרת, עוד מציאות..

המסה הזו שפתאום נוחתת לך על הגב ואיתה אתה צריך להתמודד.

סוף החופש, סוף של חוויה אחת גדולה.

עוד שנה התחילה ואני מקווה שיהיה טוב.

בהצלחה לכולם(: