היי,
עד עכשיו כל הזמן חשבתי שאני מסכנה, שההורים שלי לא שמים עליי, שהחברים שלי עושים לי טובה על זה שהם חברים שלי ושאף אחד לא שם עליי כאילו אני קיימת אבל שקופה...
זה היה ואני מקווה שגם לא יחזור.
היום בצהריים חשבתי לי קצת שאולי אני זאת הבעייתית אולי אני לא שמה לב לכל מה שההורים שלי מנסים להגיד לי על זה שאני חשובה להם ואולי לא שמתי לב כי עוד כמה שנים טובות אני יוכל לעבד אותם ((חס וחלילה!!)) ולהבין עד כמה שהם היו חשבים לי ושלא הערכתי אותם מספיק.
ובכלל החברים שלי אולי זאת אני שפשוט לא בחרתי לי את החברים הנכונים, נכון, נכון... יש את אלה שאני פשוט לא רואה את עצמי חייה בלעדיהם כמו קרן טל וקרינה שלפעמים קצת מאכזבת אני אבל לכו תדעו אולי יש לה בעיות משלה שפשוט לא בא לה לספר לי... :\.
אבל יש את אלה שבאמת אני לפעמים שואלת את עצמי "מה אני עושה איתם??".
טוב אז אחרי כל ההעמקה הזאת בעצמי ((חח...)) הבנתי שאני צריכה לפתוח דף חדש של אופטימיות ! ולא כמו פעם שאמרתי לעצמי שעכשיו אני אפתח דף חדש ובלה בלה בלה ובסוף זה יצא חרא כמו שאתם רואים עכשיו...
טוב אז תאחלו לי בהצלחה !! אל תדאגו אני יספר לכם כל דבר, וזה כמובן למי שירצה לשמוע... או יותר נכון לקרוא חחח...
עד לפעם הבאה ((תמיד רציתי להגיד את זה..)) אולי להם אין בעיה אולי זה אצלכם....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
