לילו, סטיץ מזמן לא כאן

אהבה זו שאלה. שאלה אחת גדולה שאף אחד לא מצא ולא ימצא את התשובה.

אני יכולה לגשת למילון. אבן שושן ליתר דיוק ולחפש אהבה. רוב הסיכויים שאני ימצא הגדרה.

אני לא הולכת לעשות את זה. כי גם אם תיהיה "הגדרה" זה ירגיש כמו פיספוס, כמו משהו לא מספק.

בטוח יהיה כתוב את המילה "רגש".

אבל אנחנו יודעים מה זה רגשות.

אנחנו יודעים מה זה עצב, שמחה, עצבנות, כעס, אושר.

אנחנו יודעים בדיוק להגדיר מה זה שנאה. כל אחד יגדיר אחרת, אבל לכולם תיהיה תשובה מדויקת.

אבל אנחנו לא יודעים להגדיר מה זו אהבה.

פרפרים? פרפרים קיימים בטבע, בין עצים. לא בבטן, לא בנפש, לא בלב.

אם הלב שלי פועם בחוזקה, ואם הנשימה שלי נעצרת.

אם אני מאושרת, כ"כ מאושרת שאני רוצה שימשך לנצח, למרות שכולם יודעים

שהנצח לא קיים.

אם אני מתרגשת, רוצה להיות איתך, רוצה לעשות בשבילך, לעשות דברים איתך, לעשות אותך.

אם כשאתה כאן אני יכולה לשכוח את זה שלפני שנייה רבתי עם חצי עולם ואישתו.

אם אני לא יכולה להתרכז בסרט רק כי אני כ"כ מתרגשת שאתה לידי.

אם אני מבליגה כי אני רוצה להמשיך לחיות באופוריה מטורפת.

עוד יש לי צמרמורת שאתה נוגע בי, וכשאתה לא לידי אני עוצמת עיניים, ומנסה

בכל הכוח להרגיש את אותו מגע. כמו שמספרים באגדות שצריך רצון ממש חזק כדי לעוף.

אם בכל יום ראשון בבוקר אני מתגעגעת אליך.

דואגת לך, מעודדת אותך, כמהה לך, מחמיאה לך.

אוהבת אותך.

אם אני אוהבת אותך...זו אהבה?