2009

מממ..אז מה, 2009 אה?

לא היה לי כוח לעשות פוסט מסכם 2008 אבל עכשיו,

אני בבית,

שישי,

אז..אני יעשה.

אז בשנת 2008 כמו בכל שנה אחרת, היה המון צחוקים, בכי, עצב, שמחה, אהבה, חיבוקים והכל כמו כל שנה.

• השלמתי עם וסיה
• ג'וני [בלי יותר מידי פירוט]
• כל הצחוקים עם אירה
• המון שיחות נפש עם מאש
• סמינר בנזונה
• טיול שנתי עם הבננות שבאמת היה טוב
• בגרויות בפעם הראשונה
• הרבה התנחלויות אצ לאירה
• המון טיולים רגילים עם שבח
• געגועים לכיתה ט-4
• ריבים עם הורים
• סופרלנד
• המון ימי הולדת
• יומולדת 16, שאם מותר לי לציין מעפן ביותר
• עבודה בחופש עם אירה
• יומולדת לשמן שהיה נחמד ביותר
• עזבתי את שבח
• עברתי בצפר
• פגשתי אנשים חדשים ומדהימים
• יברתי מחנה גיבוש
• היה ת'חופש הכי סטלה שיש
• הישתנתי, לטובה לרעה עוד לאדעת
• התחלתי ללמוד
• שיפםרתי את הציונים שלי
• היתאהבתי שוב
• טעיתי הרבה מאוד

וסה"כ זאת היתה שנה טובה,

בעצם יותר טובה מ2007

מה אני מאחלת לעצמי?

כלום.

פשוט להיות אני.

ולא להישתנות,

לא לרעה, ולא לטובה.

בנאדם שבאמת תמיד איתי, וסיה תודה.

אוהבת אותך המון.

333333>

                                                                                                                                                       אני מיתגעגעת אליך, אני צריכה אותך, את פשוט ה-כ-ל!

זה מצב בלתי נסבל של אי מודעות.

המלחמה הזאת?

בישביל מה?

למה להרוג?

למה להילחם?

כל החברה שלנו מתבססת רק על דבר אחד- מלחמה

מלחמה על שטח, מלחמה על כבוד,

מלחמה על אהבה, מלחמה על חברות,

ומרוב כל המלחמות אנו מפסיקים לראות את הדברים הקטנים שנימצאים מחוץ למלחמות,

שנימצאים בעניים, בלב, בנשמה...

                                                                              אני מגעילה את עצמי.

                                                                                                                          -סליחה-

מממ...אז אתמול היה יומולדת לג'וני.

היה נחמד,

היה קר,

היה מצחיק,

היה קר,

היה נחמד.

ילד-הרבה מזל טוב, אושר ועושר, וכל מה שרק תרצה. 3>

נכון שהם מדהימים?

בכל מקרה,

החורף נותן לי תחושות מוזרות.

זה לא כעס, זה לא כאב,

זה גם לא שמחה, ולא אושר,

זה סתם כזה, כאילו שומדבר לא חשוב.

כאילו הכל במילא יעלם-אז מה זה משנה...

אני לא מבינה את מעגל החיים,

כי תכלס-החיים הם תור ארוך למוות.

אז מה זה משנה אם נמות עכשיו או מאוחר יותר?

מה זה משנה אם נמות מוות טבעי או מוות לא טבעי?

מה זה משנה אם נמות מסיבה כזאת או אחרת...?

הנקודה היא, שהחיים הם בזבוז של זמן.

הייתי רוצה למות באותו יום שנולדתי-ואני לא אומרת את זה מתוך תחושת דכאון,

כי אני לא בדכאון, פשוט יש דברים אני לא מבינה,

ואף פעם לא יצליח להבין.

מממ...אני יודעת שחצי מכם שקוראים את זה חושבים שהחלקתי על השכל או משהו...אני לא.

ולידע כללי-אני בנאדם, אני עושה טעויות כמו כל אחד אחר,

אני בנאדם-שנפגע ושיש לו רגשות,

אני בנאדם-למרות הכל.

.

מדהים עד כמה שבנאדם הוא ייצור אכזרי.

מדהים עד כמה שלאנשים קשה לסלוח,

אבל בעצם...זה תלוי על מה לסלוח.

סליחה-זה הדבר הכי קשה לביצוע.

                                                                                                                טוב,אני כבר סטיתי מהנושא שעליו רציתי לדבר.

                                                                                                                                                                בכל מקרה, הייתי.

נ.ב:קניתי נעל חדשה סקסית ביותר.

http://www.quizyourfriends.com/take-quiz.php?id=0812300652024674&a=1&

המבט שלך אומר הכל,

הצעקה האילמת שלך-פוגעת עוד יותר

אני מיצטערת-

הטעות היחידה שלי היתה זה שהיתאהבתי בך

שמחת החיים נעלמת-לאט לאט,

הכאב והצער,

גורם לדמעות בלתי ניראות

שאינך רואה\ ואפילו לא מנסה לראות,

התקווה היחידה והאחרונה -

נהפכה לאכזבה אחת גדולה.

והמציאות?ניהייתה לאושר מדומה

זכרונות מתוקים, זכרונות כואבים,

ובסך הכל מה יש להגיד?

-...סליחה..-

הוא אפילו לא שם לב איך הוא פוגע.

מצד אחד אני צריכה את היחס המגעיל שלו,

אבל מצד שני, אחרי הכל,

ציפיתי קצת יותר ממבטים של ילד בכיתה א'.

כל כך לא רציתי שזה יגיע לאן שזה הגיע.

לא רציתי....

לא רציתי...ואני לא רוצה-להיפגע.

שוב.

מה שפעם חשבתי שזאת אני-

כבר לא.

כנריאה שזה נכון מה שאומרים.

כניראה שבאמת בין שנאה לאהבה יש גבול דק מאוד,

.

מה שכן?

אני לא מתחרטת.

אני לא.

ולא, זה לא שכנוע עצמי,

אני לא מנסה לשכנע את עצמי,

כי נאי יודעת שזה לא ככה.

אני רק רוצה...

עוד פעם אחת,

עוד נשיקה גנובה,

עוד חיבוק,

עוד פעם להרגיש אותו שלי

ו...בלי אף אחד.

כשהוא לא על פוזה.

כשהוא כמו אדם נורמלי.

רק עוד פעם אחת.

"When you so high, you dont even notes when you fall down"

                                                  Igor Bekaev

אירה-סורי שגנבתי לך, אני בפנימיה ויש לי מחסור בתמונות.

אז כמה מילים-

אני מתגעגעת ברמות לבית ספר המדהים שלי שבח!

ואני מתה לראות את כל המשנות שלי.

נובי גוד מתקרב בצעדי ענק,

ואני מקווה שהוא יהיה טוב.

לעומת שנה שעברה.

מאש&אירה&סופי&טשע&ליאור&נסתיה

כשחברים נפרדים אז זאת פרידה

אך אם החברות אמיתית לעולם לא ניפרד.

אני אוהבת אותכן.

וסיה?

3333>

אל תשאלו, אני לאדעת למההכותרת כזאת ...בעצם

אפילו אפשר להגיד ששומדבר סוער לא קרה בשבועים האלו.

חוצמ......יומולדת לאנטוש!

אז ככה..את הילדה הזאת אנימכירה מאז...ממממ...כיתה א'..חחח ואתם לא

:P

והיא החברה הכי טובה שלי מאז כיתה ב'...טוב נו הגזמתי, כי קצת היתרחקנו[קצת הרבה אםאתם שואלים אותי]

אבל אין מה לעשות, החיים משתנים כל אחד בוחר את הדרך שלו ו...סטיתי מהנושא.

קיצר אז הילדה המדהימה הזא בת 17 והיה לה יומולדת ב27/11 ואני דפקתי לה איחור אופנתי :Dכי הייתי בפנימיה לא משום סיבה אחרת.

אזמה שרציתי להגיד לך:

מזל טוב!

הרבה אושר ועושר בריאות וכושר המון הצלחה בכל תחום שתירצי ואני אוהבת אותך המוןהמוןהמוןהמוןהמוןהמון!

תגידו מזל טוב לשמנע הזאת !@ :)

~מצחיק שאני רושמת את כל זה כשאת לידי -__-"~

אז נמשיך עם העדכון הסוער שלנו,

שישי שעבר היה סבבה לגמרי,

אנשים מסויימים יודעים מה שהםצריכים לדעת,

שישי הזה היה קצת מעפן, אין לי כוח להסברים,

ו....כשיהיה משו מענייין בחיי אדאג שלא תדעו אל זה לעולםXD

סתם צוחקת

פיס