יש אי שם |
| 6/2008
The Rat Within The Grain
המבחן במתמטיקה חלף ואני רואה את התקופה הזו כתחילת הקיץ. עדיין יש פוטנציאל לימים נעימים, ומדי פעם נבחנים על נושא או שניים, אבל בסה"כ - דיי ניצחתי את השנה הזו. ומחר יום רביעי. אז בכלל כיף.
-
אמא נסעה לחו"ל ואנחנו ברשותו של אבא. הוא ממש משתדל להיות כמה שיותר כאן, להכין לי סנדוויץ' כמה שיותר מושקע (על אף שאני לא סובל חרדל. וגם לא חסה. ובטח שלא פסטרמה עם שניהם.) ובאופן כללי - להתעניין ולהתחשב בי כמה שאפשר. חבל שאני לא מדבר עם אבא הרבה. השעות הכי עצובות שלי אולי, הן השעות שבהן אני נוסע איתו לבד. אני לא חושב שאי פעם דיברנו בנסיעה. לא על דבר מהותי.
לפעמים הוא שם את "קול המוסיקה", משמיע את רכז הקיטש והגועל שהבוקר ב"קול המוסיקה" מספק. אבל זה טוב. כי לפחות לא שומעים את הציפורים מבחוץ. לפעמים שומעים. חבל.
-
קצת זנחתי את הפסנתר לאחרונה. יש לי תכנית יומרנית כל-כך שאני לא חושב שאני מסוגל לעמוד בעומס שכרוך בלהעמיד אותה. ואני כבר לא מדבר על בחינות, קונצרטים וזה. רק לנגן. מההתחלה עד הסוף. אני נח. זה לגיטימי.
-
עוד לא הייתי באירועי שבוע הספר, בשום מקום, מעולם. אני גם רוצה לנסוע לירושלים. אף אחד לא יבוא איתי לירושלים. סיכוי סביר שאצליח לשכנע מישהו לבוא איתי לאירוע שבוע הספר. אני רוצה לנסוע לאירועי שבוע הספר בירושלים. כך אני בעצם- נשאר לבד.
למעשה, אין אף ספר פרוזה שמעניין אותי במיוחד כעת. אני רק מחפש שירה. אולי כי המון מילים מייגעות אותי, אולי כי אני מתחבר למינימאליזם ואולי סתם פלצן. שירה זה פשוט הרבה יותר מושך, הלא כן?
-
אילו הייתה לי משאלה אחת, הייתי מבקש להכיר את כל האנשים בעולם.
-
אני אוהב את הפאון שבכותרת שלי. הניגוד בין הצבעים של הפאון, הרקע והנימפה, ההבעה של הפאון והמשיכות. הכל ממש מקסים. הייתי שמח להכיר יותר אגדות מיתיות, מכל מיני מקומות וסוגים. באמת חבל שאני מתייאש מטקסטים ארוכים. יכלתי לדעת כל-כך הרבה.
-
מניין האופטימיות נובעת? עוורון או התפכחות?
-
יוני שמח,
עמרי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
