סליחה באמת.

סליחה באמת שאני מנסה ללמוד.משהו שלגמרי התחרבן כרגע בגלל הריב המחורבן הזה.

סליחה באמת שאין לי זמן לעזור לעזור לכם בבית.

סליחה באמת שאתם בקושי בבית ואז שאני כבר עושה משהו אתם בכלל לא יודעים. ואז זה "את לא עושה שום דבר בבית!"

סליחה באמת שאני חוזרת מבצפר אחרי הצהריים,אחרי יום מחורבן ואז אין לי כוח להקשיב לכם.

סליחה באמת,אמא, שאין לי עצבים כל שניה לקום להסביר לך איזה משהו במחשב שהסברתי כבר מאה פעם.

סליחה באמת שאני מתעצבנת שאת קוראת לי בשביל כל דבר קטן.לא, פשוט,אין לי דברים אחרים לעשות.

סליחה באמת שאני כועסת כשעליי אתם צועקים סתם ולבן שלכם אתם לא עושים כלום שהוא נוגע לי בדברים,או סתם מפריע לי.

סליחה באמת ש"הוא עושה דברים שאת לא עשית בגילו",לא אשמתי שאתם סנילים.

סליחה באמת שאני בקושי נרדמת בלילות,ואז אני צריכה להשלים שעות שינה שאני חוזרת הביתה אחרי הצהריים.ולא זה לא שאני סתם יושבת על המחשב.

סליחה שהשנה הזאת הורגת אותי מבפנים ואין לי כוח או עצבים לכלום.סליחה שאני מנסה בכל זאת ואז זה לא טוב מספיק בשבילכם.

תודה.

תודה שאתם זוכרים את כל הפעמים שאני כן עושה. זה דווקא נורא מעניין לראות איך אחרי שבאמת הודית לי כ"כ,את בכלל לא זוכרת.

תודה שאיכשהו הצלחתם להרוס ממש מהר את המצב-רוח הנהדר שהיה לי אחרי הטיול.

תודה שאתם בכלל שמים לב שזאת השנה הכי מחורבנת EVER,ולא זה לא רק העניין עם הראל. וזה לא שלא אמרתי עד כמה שהשנה הזאת מחורבנת,אז למה לעזזל להניח שזה רק בגלל זה ולא לשאול למה?

ואולי כדאי להפנות את אותה התודה מלמעלה לאותם,בואו נגיד,"חברי בצפר", שאולי לא יודעים על כל העניין עם הראל,כי מה לעשות,קשה לי לספר דברים לאנשים שאני רואה שהספורט האהוב עליהם זה רכילות מזדיינת. אבל בכל זאת,אתם יכולים לשאול למה, ולא להניח שאני סתם מקטרת.

וחבל בכלל שנגמר הטיול ההוא.