סתם לא -_-
עצוב לי.
אני מתחיל להתגעגע לימים ההם.
לימים שבהם הייתי בן אדם טוב, עם רגשות.
בן אדם שמסוגל לאהוב, ולהיות נאהב.
לימים בהם האמנתי באהבה,
בהם הייתי מחלק לבבות לכולם.
אבל מה לעשות?
אחריי האהבה הראשונה, שניגמרה רע,
מי שיפגע מזה ואני מקווה שלא-תיסלחו לי,
אבל אני רציתי לפגוע בכולם.
לעשות לכולם רע.
כי לי רע!
רציתי, שאהבה תאכזב את כולם,
כמו שאהבה שלי, אכזבה אותי.
אבל רק עכשיו נפל לי האסימון.
אהבה זה חלק בלתי ניפרד מהחיים.
נכון, בחודשים האחרונים שנאתי את זה, שנאתי את האהבה.
העמדתי פנים שאני אוהב את זה
אבל אני לא יכול יותר..
אני רוצה להתאהב,
לחבק מאהבה,
לנשק מאהבה,
לתת את עצמי מאהבה,
לקבל אהבה.
אז את איפה שלא תיהי, איפה שלא תתחבאי,
את שמיועדת לי,
ואני מיועד לך,
אני רוצה כבר להרגיש אותך.
אני יודע שלרובכם זה ניראנ כאילו אני כותב עוד חרא רגשי,
אבל זה לא.
זה מה שאני מרגיש, ואם מה שאני מרגיש, חרא בשבילכם-
אז גם אני חרא!
אני רק רוצה שתדעו, שאני מחכה לאהבה שלי.
איפה שהיא לא תהיה.
לכל אחד יש אהבה,
אני בטוח שגם לי מגיע קצת.
נגמר החרא הריגשי אם זה נאצה אל תיטרחו להגיב.- שמרו בבטן.
עריכה:
נממ יש ליפרו תגידו תיתחדש מיצטער כבער העברתי תפרו
למישהו כדי לא לשבור שרשרת לא נורא
מהאתם אומרים על העיצוב?
מחר או אפילו היום אני יסויף דברים:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
