Nightmare Of Sunday

פרק 8:

"אולי עדיף שתחזור הביתה ואני אלך לבד" פלטה לאורן אבל אייס לא הסכים. "לא, סבתה צדקה מסוכן להסתובב לבד בחוץ בערב ועוד כשיש הפסקת חשמל....בואי נמשיך" הוא ענה. "אבל אייס, יש לך חום...", "אולי תפסיקי לקטר לי ?" הוא התעצבן והיא השתתקה ישר, ככה היה גם בהמשך הדרך , הם הלכו ולא הוציאו אפילו מילה אחת מהפה שלהם.

כשהגיעו לפתח של הבית של לאורן, היא אמרה לו תודה על זה שליווה אותה וכל מה שהוא ענה לה זה "מה שתגידי.." וככה הוא המשיך את דרכו הביתה.'מה כבר אמרתי לו שהוא כל כך כועס עליי?' שאלה את עצמה לאורן. הוריה כבר ישנו, היא עלתה לחדר ונכנסה למקלחת כמו שתמיד עשתה לפני השינה. היא לא הצליחה להירדם, היא התיישבה מול המחשב ופשוט נכנסה לכל מיני פורומים, זה רק שיעמם אותה עוד יותר, אחרי כמה זמן היא כיבתה את המחשב והביטה בחדר שלה, היא ראתה מולה קירות לבנות, מיטה זוגית עם סדינים סגולים ומעל מעקה של המיטה היו מלא תמונות על הקיר שלה ושל החברות שלה, וגם של אח שלה, גם היו שם כל מיני קשקושים על אותו הצד של הקיר, כשהביטה לקצה של הארון שלה, היו זרוקים על הרצפה מלא בגדים, מולה היה חלון סגור עם וילון לבן מעליו ומקצות הוילון ראו את הירח המלא.       לאורן, חשבה מעט על מצבו של אייס ובסופו של דבר החליטה פשוט ללכת לישון אבל קודם היא ניקתה את חדרה.

 קרני השמש כבר העירו מעט בחדר של לאורן, ללאורן לא היה חשק לקום אבל פתאום היא הרגישה איך כמות לא גדולה של מים נשפכים עליה, היא ישר התעוררה וראתה את מיקי מולה עם כוס גדולה בצבע ירוק. "קומי מפלצת" הוא צחק וישר רץ מהחדר וזה עיצבן את לאורן. "חתיכת ננס אחד מעצבן תחזור לפה" היא צעקה, והתחילה לרוץ אחריו, כדי לנקום בו על זה שהעיר אותה. בסופו של דבר היא תפסה אותו, וקשרה אותו בחבל לכיסא, היא השתמשה בזה שהוריה כבר היו בעבודה ובתור נקמה למיקי , היא שמה לו איפור על הפנים ואפילו הוסיפה אודם לשפתיים, מיקי כמעט התבכיין, הוא היה קשור ולא היה יכול לעשות כלום. "אני אתקשר לאימא ואספר לה הכול" הוא אמר לה בצעקה. "בסדר תתקשר במלא מגיע לך..אתה חושב שלא נמאס לי מזה שאתה כמעט כל יום מעיר אותי בעזרת מים....אה ואם תספר לה, אז אני אספר לה גם שאתה מאוד אוהב להבריז לשיעורים ושקיבלת 3 מכתבים מהמורות כי לא הכנת שיעורי בית" חייכה לאורן.

"טוב בסדר אני מצטער, אני לא אספר לה" הוא ישר ענה לה והיא פשוט נקרעה מצחוק, זה היה יותר מהמראה שלו אבל גם מההתנהגות. "טוב גמד, אני חושבת שהספיק לך....הינה קח מסיר איפור ולך תנקה את עצמך" היא אמרה , שיחררה אותו והושיטה את המסיר איפור ובעצמה לאורן הלכה להתארגן לבי"ס.

אייס כבר היה בדרך לבי"ס, הוא הרגיש יותר טוב פי כמה, בדרך הוא פגש בדניאל. "היי, נו איך בכיתה החדשה?" שאל דניאל את אייס. "ככה ככה , נתנו לנו עבודה בהיסטוריה והייתי צריך לעשות אותה עם הנערה הכי עקשנית ומעצבנת" ענה אייס ודניאל צחקק קצת. "עד כדי כך מעצבנת?" שאל דניאל. "נו...אולי קצת" הוא ענה. "נכון אני יוצא עם מינה?" פנה דניאל אל אייס. "נו.." אייס כבר חיכה להמשך. "אז החברה שלה, זאת בעצם דניאלה" אמר דניאל. "כן זה מפתיע...אבל דניאלה היא אקסית שלך...למרות שבמצב כזה הייתי מעדיף שתצא עם דניאלה והאקסית שתהיה מינה....היא כזאת פרחה" אייס לא התאפק להגיד זאת. "מצטער, אני יודע שהיא החברה שלך" חזר בעצמו אייס. "זה בסדר גם אני חושב ככה לפעמים" ענה לו דניאל.

לאורן כבר הגיעה לבי"ס, היא ישבה בכיתה. "היי" פנתה אליה דניאלה. "היי" ענתה לאורן בחיוך. דניאלה התיישבה לידה והביטה בה. "נו, איך? סיימתם את העבודה?" שאלה דניאלה. "כן....סבתה שלו מאוד נחמדה, וגם את חייבת להכיר את אחותו ... הפכנו מהר לחברות" אמרה לאורן. "אולי אכיר בהזדמנות" חייכה דניאלה.  הן המשיכו לדבר ואז נכנסו לכיתה אייס עם דניאל, למרות שדניאל לא למד איתם באותה כיתה, אייס לא אמר אפילו 'היי' ללאורן. "קרה ביניכם משהו?...הוא אפילו לא הסתכל עלייך" הסתקרנה דניאלה אבל הייתה מאוד רצינית. "אני לא יודעת....אין לי מושג למה הוא מתעלם" ענתה לאורן טיפה בעצב.

שעתיים הראשונות עברו מהר, ועכשיו היה להם הפסקה.                                                    דניאלה, מינה ולאורן ירדו לחצר בי"ס לשבת על הספסל, מינה חפרה להן מעט על בנים חמודים שפגשה וזה כבר התחיל לעצבן אותן, ככה עברה ההפסקה הראשונה שלהן.             כשלאורן עלתה בחזרה לכיתה, היא מצאה פתק על שולחנה.                                             'שלום לך לאורן, יש לי רק דבר אחד להגיד לך, אם את תמשיכי להסתובב עם אייס, אני אהרוג אותך ואני אתחיל מהקרובים שלך, אז תחשבי מה את מעדיפה, ביי ביי' זה מה שהיה רשום בפתק, זה בעצם היה פתק איום, לאורן הבינה שזאת לא בדיחה ונבהלה קצת.

"מה יש לך שם?" שאלה דניאלה. "לא כלום...מה יש לנו עכשיו?" לאורן התחמקה מהנושא והכניסה את הפתק לכיס הקטן במכנס שלה. "ביולוגיה" ענתה דניאלה. "יופי! אז בואי נזוז למעבדה" חייכה לאורן בחיוך מזויף ושתיהן יצאו מהכיתה. לאורן לא שמה לב שהפתק שקיבלה נפל לה מהכיס, אייס שם לב לזה וניגש לקרוא את הפתק.

 בסוף הלימודים, כולם התחילו לזוז הביתה אם חיוך על הפנים, על זה שסוף , סוף סיימו ללמוד. אייס חיכה ללאורן מאחורי עמוד אחד בחצר ליד הכניסה, כשלאורן עברה שם, הוא תפס בזרועה והצמיד לקיר.

נו איך? מקווה שאהבתם=]]]

אה ותודה על התגובות שהגבתם בהקפצה ^ ^ , אבל תגיבו יותר על הפוסטים כי את ההקפצות אני מוחקת.

A Smile For You-פרק 7:

פרק 7:

'מה אני אעשה?' שאלה את עצמה לאורן. "אייס, תתעורר!!" היא צעקה, אבל הוא לא התעורר, היא נאלצה לתת לא סטירה, שממנה הוא התעורר לבסוף. "תודה לאל!" היא פלטה בשקט. "אני..." הוא לא הבין עדיין מה קורה סביבו אחרי הסיוט. "נראה לי שהיה לך סיוט....ואתה קצת מכאיב לי" היא אמרה ואז הוא שם לב שהוא מחזיק בידה. "מצטער" הוא ענה והשפיל את ראשו, לא בגלל שזאת הייתה היא אלא בגלל שחלם על לולה.

"אני חושבת שזה לא זמן טוב כל כך להכין את העבודה, אתה נראה עייף ו..."," לא, אני בסדר, בואי נתחיל" הוא קטע אותה. אייס הלך לשטוף פנים, הוא נראה מאוד עייף והשיער שלו היה מבולגן למרות שהוא קצר, אחרי זה הוא חזר והביא כיסא ללאורן כדי שתתיישב, אם הזמן הם התחילו לעבוד, למרות שלאורן שמה לב שאייס לא מרוכז. "מי זאת לולה?" שאלה לאורן את אייס, השאלה הזאת הפתיעה אותו. "סתם אחת" הוא ענה בקרירות. "אתה יודע מה אייס? אני רואה שאלה לא מרוכז עדיף שנמשיך מחר, לא הייתי צריכה לבוא" היא אמרה ורצתה ללכת אבל הוא עצר אותה. "אני מרוכז...פשוט הראש כואב לי מעט, תשבי נמשיך לעבוד" הוא אמר והביט לה לתוך עיניה הירוקות.  לאורן נכנעה  מלשכנע אותו ונשארה להמשיך לעבוד.

אם קצת מזל לאורן ואייס סיימו את העבודה, למרות שהיה דיי קשה. כשהם ירדו לסלון, סבתה שלו ישר שמה לב שאייס עדיין בפיג'מה שהיא בעצם מכנס שחור ספורטיבי וחולצה אפורה. "למה לא התלבשת?" היא פנתה אל אייס. "הא?" הוא לא הבין. "השעה 10:00 בערב, מה אתה מתכוון לתת לנערה ללכת ברחוב לבד, יש הרבה מניאקים ודרקים שמסתובבים בחוץ" אמרה הסבתה. "לא זה בסדר אני אסתדר" פנתה אליה לאורן. "זה לא בסדר, אייס לך מיד תלווה אותה עד הבית" סבתה שלו עמדה על שלה. "בסדר, רק אל תתחילי לעצבן" הוא ענה ונעל את נעלי הספורט שלו.

"בואי" פנה אייס אל לאורן, ושניהם יצאו מהבית, הם הלכו בדרך בשתיקה בקושי מישהו מהם הוציא מילה. "סבתה שלך נחמדה" פלטה לאורן בשביל לשבור את השתיקה. "כן..אולי" הוא ענה בשקט. "למרות כל השמועות בבי"ס עלייך, אתה נראה דווקא נחמד ושונה לגמרי מאיך שמתארים אותך" היא חייכה לו, אבל הוא המשיך ללכת עם מבט מופנה על הרצפה. אייס התחיל להרגיש קצת סחרחורת, הוא ישר נעצר ואחז בראשו.  "מה קרה? אתה בסדר?" שאלה לאורן בדאגה. "אני...יש לי סחרחורת" הוא ענה לה בגמגום ולאורן ישר התחילה לחפש אחר מקום שבו הם יוכלו להתיישב, בסוף היא הבחינה בספסל שעמד לא רחוק ליד אחד הבתים. לאורן עזרה לו להגיע עד הספסל והיא הושיבה אותו, היא הניחה את ידה על מצחו בשביל לבדוק אם יש לו חום. "יש לך חום" היא פנתה אליו.

כמה מטרים מהם מאחורי בניין אחד ליד עמוד החשמל, עמדה נערה שהביטה בהם, שעיניה התמלאו בשנאה כלפי לאורן, היה לה חשק להרוג אותה, והיא התכוונה גם, היא ניתקה את החשמל ברחוב וישר כל הפנסים נכבו, זה גרם לחושך מוחלט שהבהיל מעט את לאורן. "אתה לא חושב שזה פתאומי כזה?" פנתה לאורן אל אייס. "זה בסך הכול הפסקת חשמל, אל תיבהלי" הוא ענה לה. "אני מרגישה שמשהו לא בסדר בהפסקת חשמל הפתאומית הזאת" פלטה לאורן. אותה הנערה ניסתה בזהירות ובשקט להתגנב מאחורי לאורן בעודה מחזיקה שרוך בידיים, היא התקרבה עוד יותר קרוב, 'סופך הגיע' אמרה הנערה בתוכה. "אני מרגישה שיש פה מישהו" ענתה לאורן ואייס חשב שהיא סתם נכנסת ללחץ מהחושך. "תירגעי אין פה אף אחד" אמר אייס בקול יותר גבוה. הנערה כבר הייתה קרובה מאוד אל לאורן, היא כבר הייתה מוכנה לעשות את מה שרצתה אבל מישהו סגר לה את הפה ומשך אותה לשיחים.

 "מה אתה עושה אידיוט?" פנתה אותה הנערה אל הנער שעמד לידה. "מה את עושה?....את מנסה לחנוק אותה? , היא לא עשתה עדיין כלום, היא אפילו לא חיבקה את אייס" כעס עליה הנער. "היא מנסה להתקרב אליו, ואני אפריע לזה" ענתה לו הנערה בקול מעוצבן. "את צריכה להיות סבלנית...זה עוד לא הזמן בוניטה" הוא טען

זהו להיום, אשמח לתגובות וביקורת כנה=)

  חג שמח לכולם!