וואו אני שמחה שסוף סוף יצא לי לעדכן חח...
בלי הרבה דיבורים...נעבור לפרק.
A Smile For You-פרק 23:
אייס ישר, הוריד את המגלשיים ורץ אליהם, דניאלה גם מהרה להוריד, אך התקשתה קצת.
"אתם בסדר שניכם?" שאל אייס. "הפצע" מלמלה לאורן והחזיקה בכתף, היא התרוממה מדניאל, והתיישבה על השלג מנסה להרגיע את הכאב.
"דניאל אתה בסדר?" שאל אותו אייס. "אני מניח שישאר לי סימן בגב" גיחך דניאל, "העיקר שאתה בסדר" אמר אייס ושניהם ניגשו אל לאורן.
"הפצע עדיין לא עבר לך?" שאל אייס, "לא" היא ענתה מהר.
אייס הושיט לה יד בשביל שתיעזר בה לקום. "כדאי שתגשי..","הפעם היא בטוח תישאר עם סימנים ממני" קטעה אותו לאורן, היא מהרה להוריד את המגלשיים וישר אחרי זה היא רצה לכיוונה של מינה.
"היא מתקרבת לפה" מלמלה קיילי למינה, "אני לא עיוורת" ענתה מינה בכעס.
"היא תרביץ לי" קיילי סגרה את עינייה כשלאורן הייתה כמה צעדים ממנה, היא חשבה שהלך עליה, אבל אחרי כמה שניות היא הבינה שלאורן התקרבה אל מינה ולא אליה.
"לא נמאס לך לשחק אותה נסיכה כל יכולה?" שאלה לאורן בעצבים. "את טיפשה" צחקקה מינה.
"מה שעשית לי לפני רגע נראה לך מצחיק?!" צעקה לאורן. "כן" התפרצה לאורן בצחוק לועג.
"תעזבי אותה לאורן, את סתם תעופי מהטיול בגללה" דניאלה ניסתה להרגיע אותה.
לאורן לא הקשיבה לדניאלה, היא הייתה מוכנה להרוג את מינה על המקום.
דניאלה רצה לבקש עזרה מדניאל, לפני שהמורים יתפסו את לאורן בריב.
"אני אטפל בזה" חייך אייס, "טוב" ענתה דניאלה בהיסוס.
למזלה של לאורן, בדיוק כשהיא רצתה להרביץ למינה, אייס תפס אותה במתניים וסיבב אליו, "חיבוק אוהב?" הוא חייך לה בחיוך טיפשי וחיבק אותה חזק.
"מה יש לך? תעזוב אותי, בשביל שאני ארביץ למלכת חזירים הזאת" היא מלמלה בעודה ניסתה לצאת מזרועותיו.
"לא היום" הוא ענה לה, הרים על כתפו וסחב אותה רחוק ממינה וקיילי, דניאלה ודניאל הלכו מאחורי אייס, כמה צעדים אחורה ממנו.
"אתה בסדר?" שאלה דניאלה את דניאל. "כן, למרות שבהתחלה הסתחרר לי הראש" צחקק קלות דניאל. "זאת מינה הכלבה דחפה אותה עלייך" מיהרה להגיד דניאלה.
"אני יודע...היא סתם קנאית" גיחך דניאל, "אולי" היא חייכה לו בחזרה.
הם הגיעו למקום בו היו הרבה עצים העטופים בשלג.
"טוב שעזבת אותי" אמרה לאורן בבוז לאייס, "בבקשה" הוא צחקק.
"למה לא נתת לי לכסח אותה?" התלוננה לאורן, "כי אז היית עפה מהטיול...תתאפקי קצת" ענה לה.
"לא אכפת לי...צריך ללמד אותה לקח" כעסה לאורן.
"תחפשי דרכים אחרות...חוץ מזה לא מספיק לך שאת חולה?" נראה היה כאילו שאל בטון דאגני.
"רק אתמול דיברנו....אם כבר אז נראלי שאתה דואג לי יותר", "מן הסתם...את זאת שירו בך בגללי" הוא ענה לה בקרירות.
דניאל ודניאלה נעצו בהם ישר עיניים.
"זה..זה..היה בצחוק" גמגמה לאורן, "כ..כן" גמגם גם אייס, בשביל לא להיתפס בידי דניאל ודניאלה, למרות שנראו חשודים.
היום לא עבר כצפוי, הוא עבר די מהר, דניאלה יצאה לאכול ארוחת ערב, ולאורן הלכה למקלחת חמה.
"איזה עצבים עם מינה הזאת" התעצבנה לאורן, היא הפסיקה את זרם המים, וכיסתה את עצמה במגבת כחולה.
היא יצאה מהמקלחת, והתקרבה למיטתה, על המיטה שלה הייתה קופסה חומה ועליה פתק.
"בובה יפה נכון?, דומה לך...ובקרוב את תראי כמוה" זה מה שהיה רשום בפתק.
היא פתחה את הקופסה, בה הייתה בובת ברבי מלוכלכת, עם שיער מלא קשרים ומבולגן, ובבובה עצמה היו תקועים שני סכינים.
לאורן מרוב בהלה זרקה את הבובה על הרצפה, 'מי אתה לעזאזל?!' שאלה בפחד.
'אולי אם אני אתקרב עוד יותר קרוב לאייס, אז אני..אז אותו האחד שרוצה לפגוע בי, יראה את עצמו' חשבה לאורן, והגיעה לרעיון.
היא התלבשה מהר במכנס ספורט לבן, גופייה לבנה וטרנינג חם בצבע אפור.
היא מהרה למצוא את אייס.
היא התקרבה לחדרם, וראתה אותו יושב על הרצפה וצופה בטלוויזיה שהייתה בחדר, ברוב החדרים לא היו טלוויזיות, אבל להם התמזל המזל.
"כן לאו, מה את רוצה הפעם?" שאל בעייפות.
"אני שיקרתי!..אני מאו..מ..מאוהבת בך" גמגמה לאורן, היא בקושי הצליחה להגיד זאת, למרות שידעה שכל מה שאמרה זה שקר.
הוא הביט בה והיה מופתע מדבריה.
מה יהיה עכשיו? אממ נגלה בפרק הבא^ ^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
