"הינה" פלטה לאורן והגישה לו מגש אפרפר עם תה ומקרונים ברוטב עגבניות.
"תודה" הוא ענה ולקח את המגש.
היא התיישבה בישיבה מזרחית על ידו.
"אני...לא מבין איך יכולתי להשתכר" צחקק אייס, "תמיד יש פעם ראשונה" היא חייכה אליו.
"אתה לא זוכר כלום מאתמול נכון?" היא שאלה. "כן...למה? קרה מה שהו אתמול?" הוא שאל, היא התביישה להגיד לו שהוא נישק אותה.
"לא, לא קרה כלום" היא חייכה חיוך מזויף, "אני אתקשר לפירו להגיד לו שיבוא לאסוף אותך..." , "לא" קטע אותה אייס.
"אני יכול להסתדר לבד" הוא עמד על שלו.
לאורן לא ידעה מה להגיד, אבל גם לא היה לה זמן להגיד לו משהו מכיוון שכרגע היא שמעה דפיקות בדלת.
"גברת צעירה את מתכוונת לרדת לאכול מתישהו?" צעקה לה אימה, ,תפתחי לי את הדלת!" היא אמרה בנוקשות.
לאורן ישר נכנסה ללחץ, היא חשבה רק על דבר אחד 'מה יקרה אם הם יגלו פה את אייס, הם יהרגו אותי...' היא דחפה את אייס למקלחת ופתחה לאימא שלה את הדלת.
"מה קרה מזה הרעשים האלה ששמעתי?" שאלה אותה אימה במבט חושד. "אני הייתי במקלחת ונפלו לי כמה דברים....טוב בואי נלך לאכול" מיהרה להגיד לאורן וגררה את אימא שלה למטבח.
אחרי חמש דקות אייס יצא מהמקלחת כשהכול נראה לו שקט, אבל בדיוק כשיצא מולו נעמד מיקי.
"ידעתי שלאו מסתירה מישהו" צחק מיקי בצחוק מעצבן.
מינה נפגשה עם דניאלה, מינה ניסתה להתנהג רגיל, אבל באותם הרגעים היא שנאה את דניאלה.
"אני מקווה שלא רבת עם דניאל אתמול...בגלל החיבוק" פנה דניאלה אל מינה ומינה צחקקה בקול רם לרגע.
"אל תדאגי, את חברה שלי אני בוטחת בך, אני יודעת שאתם רק ידידים וזה לא מפריע לי" שיקרה לה מינה.
דניאלה לא הבחינה בשקר הזה, היא האמינה למינה לכל מילה שלה.
"נו מה..?" שאלה דניאלה. "מה?" מינה לא הבינה אותה.
"את החלטת להישאר עם דניאל?" שאלה דניאלה בהיסוס. "כן" ענתה לה מינה.
מינה ידעה שדניאלה עדיין אוהבת את דניאל ,לכן היא בכוונה החליטה לתת לה לקנא.
"טוב" חייכה דניאלה.
לאורן ישבה עם הוריה , היא סיימה לאכול אבל עדיין לה עלתה לחדר מכיוון שהוריה חיבים קודם לחפור לה על ההתנהגות ה"לא נימוסית" שלה כלפיהם, ככה זה היה כל בוקר לכן לאורן שנאה להימצא בבית עם הוריה.
"ומאיזה יום אני מרשה לך לטייל עדהלילה?" אלה בכעס אימה.
"אני הרשתי לה יקירתי" אמר אביה של לאורן לאישתו. "ובכן אתה לא היית צריך, נמאס לי כבר שאת כל יום רק מטיילת, את צריכה ללמוד ולמצוא עצך חבר ככה לא תסתובבי עם כל הבנים של השכונה" טענה אימה, השיחה הזאת עיצבנה את לאורן.
"אולי תעזבי אותי בשקט?!" צעקה לאורן ובכעס עלתה לחדרה.
"מה כבר אמרתי?" שאלה אימה בתמימות.
כשלאורן נכנסה לחדר היא ראתה מולה את מיקי עם אייס יושבים ומדברים.
"מה אתה עושה פה?" היא פנתה אל במיקי בכעס. "שאלתי אותו שאלות עלייך....ואני יודע שהוא משקר לי, אני יודע שאת והוא יוצאים בסתר .... והוא בטח ישן איתך" אמר לה מיקי.
"תעוף לי מהחדר " התפרצה ללאורן ומיקי ישר יצא.
"אני מצטערת לגבי אחי הקטן" היא נרגע מעט. "זה בסדר, קורה" הוא ענה, "אני מניח שאני אלך" אמר אייס והתכוון ללכת , אך לאורן ישר עצרה אותו.
"לא תוכל...ההורים שלי עדיין בבית, תצטרך לחכות לפחות עד הצהריים, ואל תנסה לברוח מהחלון גם לא יעזור לך....הם יתפסו את שנינו" אמרה לאורן, היא שמחה שזה ככה.
הוא נשכב על המזרון מעט ברוגז, לא היו לו רעיונות בראש.
"אולי תספר לי קצת על...ל....לולה" היא שאלה בחשש שיתפרץ עליה.
"חשבתי שאמרתי שאנחנו לא נהיה בקשר ידידותי" ענה לה אייס בקרירות.
"נראה לי שזה חזק יותר ממך , ואנחנו פשוט לא נצליח להישאר בקשר 'לא ידידותי' או איך שאתה לא קורה לזה" חייכה לאורן.
האווירה נעשתה מותחת, לאורן הביטה מעבר לחלון, היא לא רצתה להסתכל על אייס כשכולה אדומה מרוב זה שהיא מסמיקה.
"אולי את צודקת.." הוא פלט לפתע.
זה הכול, ב-4.11 אני אעדכן עוד פרק על בטוח=]]]]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
