בפרק הקודם:
יום הלימודים עבר דיי מהר כרגע כולם למדו את השיעור האחרון שלהם, כי היה יום קצר.
כשהשיעור נגמר כולם שמחו ללכת הביתה. מינה,לאורן ודניאלה קבעו עם כמה מהחברים שלהם ללכת לים לעשות על האש וכרגע הן היו בדרך לשם.
"הזמנתי גם את דניאל המאמי שלי...הוא יבוא עם כמה מחבריו" פנתה מינה אל לאורן ודניאלה, לפי הבעה של דניאלה ראו שהיא לא שמחה.
פרק 11:
הן המשיכו ללכת לים, כשהגיעו כבר היו שם כמה חבר'ה, אם הזמן גם דניאל,פירו ואייס הגיעו לשם.
"שלום בונבון" פלטה מינה ורצה לזרועותיו של דניאל.
"היי, איך עבר עלייך היום?" הוא שאל ונישק אותה בלחי. "נהדר" היא ענתה.
דניאל הסתכל על דניאלה שהפנתה את מבטה ישר לכיוון הים, הוא רצה לדעת מה היא מרגישה כרגע.
הבילוי תמיד עובר מהר, כבר היה כמעט חצות, אבל אף אחד עדיין לא הלך, כמעט כולם היו שיכורים מרוב כמות האלכוהול ששתו, חוץ מלאורן, דניאל, דניאלה ועוד כמה.
דניאל החליט ללכת קצת יותר רחוק מכולם לרגע.
הרוח הקרירה נשפה לו בפנים והעיפה את שיערו השטני לצד, דניאל צעד ללא נעליים על החול והוא יכול היה להרגיש את הקור הנעים שנוגע ברגליו.
הוא התיישב על החול והביט על הירח האפור והזוהר.
"קצת קריר נכון?" הוא שמע קול הפונה אליו. כשהוא הביט באותה הדמות בפניו התגלתה דניאלה.
"כן, קצת" הוא אמר, ושוב הפנה את מבטו אל הירח.
דניאלה התיישבה על ידו, "מה המצב שלך עם מינה?" היא שאלה.
"בסדר, לפעמים היא מעצבנת אבל...בסדר" הוא ענה. "ומה איתך? יש לך מישהו?" הוא תהה והיא חייכה.
"לא" היא ענתה בצחקוק קטן.
"תשמעי אני מצטער, אם הייתי יודע שמינה היא חברה של אז לא הייתי יוצא אי..." , "זה בסדר דניאל, אני לא מחליטה עלייך וזה לא מפריע לי" קטעה אותו דניאלה. בפנים , עמוק בליבה היא ידעה שהיא משקרת, זה כן הפריע לה והיא עדיין אוהבת אותו.
"אז אנחנו יכולים להיות ידידים נכון?" שאלה דניאלה. "כן בטח" הוא חייך.
"טוב אני אלך" היא פלטה. שניהם התחבקו בדיוק כשמינה התקרבה אליהם.
לאורן ישבה עם פירו על החול מול המדורה שעדיין האירה, אחריי שאירגנו אותה.
"תגידי לאו...יש לך מישהו? עם זה לא סוד" שאל פירו טיפה בהתביישות. היא הייתה מופתעת מהשאלה.
"לא אין לי, למה אתה שואל?" היא ענתה ושאלה בחזרה.
בדיוק כשפירו רצה לענות, אייס הגיע וחיבק את לאורן, מפיו היה אפשר להריח את ריח האלכוהול.
היא הייתה מבולבלת, היא לא ידעה מה לעשות.
"את כזאת יפה היום, במיוחד כשאת מחייכת, אני מת מלראות אותך" אמר אייס. הוא קירב את פניו אל פניה, ועכשיו היא הרגישה שהלב שלה מתחמם, ופניה הסמיקו עוד יותר.
"אייס אתה שיכור" היא אמרה לו, כי זאת הייתה האמת.
"אני לא" הוא צחק, לאחר-מכן הו פשוט הדביק לה נשיקה צרפתית בפה.
לרגע היא מאוד שמחה שהוא נישק אותה, אבל היא הייתה צריכה לעצור זאת.
"לא אייס....פירו תעזור לי" היא פנתה אל פירו, והוא אחז באייס.
"בואי ניקח אותו מפה" אמר פירו ולאורן הסכימה.
הם הגיעו לאמצע רחוב דיי חשוך כלשהו, פירו הושיב את אייס על הספסל הקרוב והביט בלאורן.
"אנחנו לא יכולים לקחת אותו הביתה כי סבתה שלו תדאג לו, אני גם לא יכול בוניטה היא פשוט סיוט...היא אחותי....נשארת רק את" הוא אמר והיא נדהמה.
"מה? לא פירו, ההורים לא יסכימו...יש את דניאל" אמרה לאורן, היא ניסתה להתחמק מהנושא.
"אין טעם , לאורן בבקשה, אני אעזור לך להכניס אותו בשקט לביתך....פליזז" הוא התחנן ולבסוף היא הסכימה.
"אני שונאת אותך" היא פלטה בקול מסכן והוא צחק.
"אני מפריעה לכם?" שאלה מינה בכעס.
"לא....אני פשוט דיברתי עם דניאל, ונשארנו שותפים, שלא תחשבי לנו פה" אמרה דניאלה.
"לא חשבתי, פשוט...טוב לא משנה" חייכה מינה. דניאלה חזרה אל כולם ומינה נשארה עם דניאל וכעסה.
"מה היה החיבוק הלוהט הא?" היא שאלה בכעס, וגם הוא התחיל להתעצבן.
זהו, מקווה שאהבתם ^ ^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
