אהבה.
כמה קל להיתאהב,
וכמה קשה לצאת מזה.

מי שמכיר אותי, יודע שאני תמיד מתאהבת/מחבבת/נידלקת,
על האנשים שהכי אין לי סיכוי איתם.
ביגלל זה, אף פעם לא היה לי חבר. אפילו לא אחד.
אני נורא קשה באהבה,
ולא נותנת סיכוי להיתפשר.
ביגלל זה, אני לא יהיה אף-פעם עם מישהו שאני לא אוהבת אותו.
כולם לא מבינים אותי.
כולם אומרים לי:
"מה איכפת לך? תני לו צ'אנס."
אין כזה דבר צ'אנסים באהבה.
או שאוהבים, או שלא.
או שמתאהבים באדם הכי לא נכון [האאממ..אני...אאהההממ..]
x x x
אוף,
אני כ"כ שאנת את זה!
כ"כ כ"כ כ"כ שאנת את זה !
אני שאנת ליהיות הכי קטנה, הכי נמוכה, הכי פיצפונת, הכי לא מפותחת, הכי ילדותית, שניראת כמו בכיתה ד'!!
ואתם, כן אתם.
החברים שלי.
בימקום להגן עלי, להגיד לי שזה לא נכון,
אתם ממשיכים, דורכים על הנקודה הכי כואבת שלי.
"פיצפונת", "גמדה", "הנמוכה הזאת"- דיי, נימאס לי!
זה פוגע בי, זה מעליב, זה הכל!
אני יודעת שאתם יודעים את זה,
לומרות שאני מנסה לחייך שאומרים לי את זה, לצחוק ביחד איתם.
זה קשה.
זה קשה הרבה יותר ממה שזה ניראה..
x x x
שם השיר:שחר.
הלחינה וכתבה: נוגה.
אם תיראה עוד שחר
שמאיר בחלון
זה יהיה לך
הסימן הראשון.
אם תחוש בפחד
בתחושת מצוקה
זה יהיה הרגע
שיכריע אותך.
כן, אלו החיים.
הם כ"כ צפויים.
כן, אלו החיים.
כאלו יפים ונדרים,
או-או-או.
תודה ללא מעניינת
על האנימציה בצד.
x x x
צריכה לעשות:
~לקנות קשתות, שרשראות עם תליונים גדולים, כובעים, לקים ועוד שטויות.
~בגדים לבת מצווה, המועד מתקרב ואין לי אפילו רעיון.
~100 עובדות עלי.
~להיפג עם אלמוגי, שחזרה לארץ מאוגנדה.
~לחלק הזמנות לבת מצווה.
~בת מצווה.(15.12.07)
x x x
זהו. זה היה בערך פוסט פריקה.

נוגה, שיש לה עוד 3 ימים יומיים בת מצווה.
עריכה-12.12.07~18:44
היא הכינה לי ביקורת.
9 מ-10.
תודה רבה.