בגלל תגובות זועמות מנועם,
[ובגלל שבאמת הגיע הזמן..]
החלטתי לעדכן.
זה לא שבאמת יש לי מה לעדכן לכם,
כי אם היה כבר הייתי עושה את זה מזמן,
אבל נועם ביקשה.
אז..
הנה סיפור שאני ממציאה ממש ברגעים אלו וקוראים לו..
לא יודעת.
אתם תצטרכו לתת לי רעיוינות(:
[וואו זה ממש הדרכה אני משתפת את החניכים שלי. מקסים..]
היה היה פעם
איש, שקראו לו אפרים.
לאפרים, הייתה אישה שמנה מאוד שקראו לה פרומה.
אפרים ופרומה עשו המון ילדים[בקצב מסחרר.]
פרום, פרומי, פרומית, פרומצלע, פרומצלעך וצביקה.
פרום, היה טבח
פרומי, עבד בכרם
פרומית, היתה מזכירה מצליחה עם עבודה משגשגת
פרומצלע, היה טבח של קניידלע
פרומצלעך, היה טבח של קניידלעך
וצביקה..הוו צביקה. הוא היה מובטל.
בן 69, עוד גר עם ההורים, רווק-מישהי מעוניינת?
אפרים ופרומה החליטו למסור אותו לאימוץ.
ומאז, הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה!!
אה. ו..צביקה? זה כבר סיפור אחר..
מוסר השכל: שקד, וסיפורים בשליפה או..סיפורים בכללי,
עם כל הכבוד..
לא מתאימים. בכלל!

-שקדו האבוקדו-