כמה אני סובלת ממך.

אני רואה תמונות,

נזכרת בעבר שהיה לנו ביחד.

אני מתחילה לבכות ולהתחרפן.

אני מנסה לשכוח,

מנסה להתעלם.

אבל זה חוזר.

כ"כ השתנת מאז,

השתנת לרעה.

אבל אני בכל זאת אוהבת אותך.

מתי אני אשכח אותך?

החופש שלי התחיל כבר לפני שבוע, שהחזרנו את הספרים לבית הספר ביום רביעי.

ביום ראשון היה לנו סיור בתחנת הכוח בחדרה. יום שני איכות הסביבה (גם הודיעו לכל תלמידי השכבה שאתמול ילדה נפטרה ממחלת הסרטן, זה היה נוראי אבל לא הכרתי אותה ולא ראיתי אותה כי אני חדשה). יום שלישי הראו את כל הסרטים בתנ"ך שהכנו (ציפיתי ליותר). יום רביעי הייתי בבריכה מ8 בבוקר עד 2 בצהריים, ומ2 בצהריים עד 8 בערב הייתי בים. יום חמישי הייתה פעילות עם החיילים שבבצפר. יום חמישי הייתי בים ושעה ראשונה חילקו תעודות:

מחצית ראשונה בצד ימין ומחצית שניה בצד שמאל:

אנגלית א'- 65, 80.

ג"ג- 100, 100.

היסטוריה- 95, 100.

ספורט- 95, 100.

של"ח- 100, 95.

לשון והבעה- 90, 90.

מדעים- 90, 95.

מתמטיקה א'- 95, 95.

ספרות- 80, 80.

ערבית א'- 90, 95.

תנ"ך- 90, 90.

מורשת- 100,100.

ממוצע- 90, 93. שיפרתי ב3%.

רבע מהחודש הראשון ילך על התנדבות. ההתנדבות היא על עוני, אלימות, גזענות ועוד כמה דברים. במהלך החופש יהיו לנו 2-3 פגישות בשבוע. מדי פעם גם נצא לתל אביב, נעשה הפגנות ובסוף החודש יהיה לנו טיול של 4 ימים במים (אני מקווה שאקבל מחזור לפני).

כל שאר החופש אני סתם יצא עם חברות, ובקיצור- יהיה לי מאוד משעמם ומדי פעם קצת יהנה.

יום שישי ביקרתי בבית ספר בראש העין. זה פשוט מדהים עד כמה שהילדים שם מגובשים, משחקים ביחד, חרמנים ומתחילים איתי. אין כמו ראש העין! והגעגועים עוד התחזקו.

עיצוב חדש, איך הוא? שקד הכינה לי אותו ושמתי קישור ברשימות (וגם שפצתי אותם קצת).

אומרים שחברה מסטולה זה אושר.

אומרים שיופי הוא אושר.

אומרים שחיוך מטופש הוא אושר.

אומרים שמים שקטים הם אושר.

אומרים שסיום הלימודים/ טיול עם הכיתה הוא אושר.

אומרים שהשקיעה היא אושר.

אומרים שים הוא אושר.

ואני אומרת שכל הדברים האלה בשבוע אחד הם אושר.