אתה ישן עכשיו ואני יושבת בסלון החדש שלך בין הארגזים שעדיין לא פרקת, מתה מפחד.

מפחדת שכל זה יגמר.

רק לפני שלושה חודשים החיים שלנו התנגשו וכבר קשה לי להיזכר מה היה לפנייך,

נכנסת לי לנשמה ואני לא רואה איך אתה יוצא משם.

עכשיו מושלם,

אלו הימים היפים שלנו.

עכשיו, כל צעד שאתה עושה לבוש בג'ינס קרוקר שלך נראה כמו קסם.

כל נקודת חן חדשה שאני מגלה על הפנים שלך זה כמו לגלות יבשת.

מחר נפרק את הארגזים שלך ואני אעזור לך לסדר את הג'ינסים במדף האמצעי,

אני אתפוס יוזמה ואפנה לך מקום למדף מיוחד לכל זוגות הנייק שוקס שלך.

אתה תצא לסיבוב בעיר, תקנה שטיח ותחזור עם ארוחת צהריים.

 נשב ביחד על הרצפה בסלון, מזיעים ועייפים, אבל זה לא יפריע לנו להרגיש האנשים הכי מאושרים בעולם.

כשנסיים לאכול, תגיע שעת אחר הצהריים,

האור שיכנס מהחלון,

ייפול על הפנים שלך בצורה הכי מושלמת ואני ארצה לבכות מכמה שאתה יפה.

אחרי שבוע את תתמקם בדירה,

אני עדיין אחפש אחת משלי,

אתה תציע שאשאר אצלך עד שאמצא.

אני אעביר שני גופיות ליד הג'ינסים שלך,

יעבור שבוע ואני אביא את התיק איפור והדובי שאני הכי אוהבת.

אחרי חודש נתחלק שווה בשווה בשכר הדירה.

בבקרים אני אקום לפנייך,

אני אכין לך קפה בלי סוכר ואדליק לך סיגריה,

אתה תצא מהמקלחת, רק תחייך, אני אפילו לא אשאל מה שלומך,

כי אני כבר אדע שאתה לא בנאדם של בוקר, לפני שתצא לעבודה, תנשק אותי ותגיד תודה.

אני אכנס למקלחת ואשטוף את עצמי במים פושרים כי אתה בזבזת את כל החמים,

אבל זה לא יפריע לי,

אני לא אפסיק לחייך,

גם בבית ספר, אני אצליח לשכוח שאני שונאת להיות פה,

כי יהיה לי אותך, מחכה לי בבית על הספה בסלון, חצי יושן.

בערב יתחשק לנו סתם לטייל, ניתן לרגליים לקחת אותנו לאן שירצו ונמצא את עצמנו בחוף הים רק אני ואתה .... ,

כל הדרך נדבר עלי, עלייך, על העיר, נשלים משפטים אחד של השני ונצחק מהבדיחות המפגרות שלך.

בלילה נתנשק, בלי סוף, בלי בושה, עם עיניים עצומות,

אתה תעביר יד על הכרס הקטנה שלי ותגידי שאין לי כרס והכי יפה לי ככה,

אני אניח ראש על הבטן שלך ואתה לא תפסיק להגיד לי שאתה אוהב אותי,

אני אקשיב, ולפני שתירדם אני אבטיח שבחיים לא אזניח אותך.

אחרי שבוע נצא ביחד עם כל גיטלין ,הבנות והחבר'ה שלך,

כל הערב אתה תצחק וכולם יראו כמה שאתה מושלם. 

לפני שנלך, גיטלין תגיד שזה לא יכול להיות שיש לי חבר כזה מדהים.

את ההורים שלך אני אכיר טוב יותר ביום הולדת לאחיך,

אני אתבייש ואתה תרגיע אותי,

אבא שלך יהיה נחמד ואמא שלך עניינית.

עם אמא שלי תתחיל להיות בקשר טוב כתארגן לי מסיבת הפתעה ליום הולדת ,אמא שלי תביך אותי ותגיד לי אחר כך שאתה ממש חמוד.

כשאסיים את הבית ספר ואעבור לצבא נעבור לדירה יותר גדולה.

אני אלחץ מהעובדה שאתה תעבוד יותר קשה ואני בנתיים אחפש עבודה זמנית.

אבא שלך יסדר לי ג'וב במסעדה של המשפחה שלך.

אני אקום כל יום בשבע בבוקר ואקפיד להכין לך את הקפה שאתה אוהב.

אחרי חודשיים אני אצליח לשכנע את עצמי שזו עבודה טובה, אתה תרגיש יותר בטוח ואני אחשוב שאני מאושרת.

אתה תמצא עבודה טובה יותר בת"א, תגיעי הביתה מאוחר,

נראה ביחד פרק של " צחוק מעבודה" ותירדם לפני כתוביות הסיום.

אני אשכנע אותך לקום מהספה ולהתגלח לפני שאתה הולך לישון, אחרי חודשיים תתחיל להתרגל.

סופי שבוע יהיו הרגעים היפים שלנו, נרד לים עם האוטו, נשב שעות על סלע באמצע שום מקום ונשתוק,

במוצאי שבת ננסה לדחוף כמה שיותר חברים ללו"ז, לפעמים נלך לקניון לעשות קניות ביחד.

ביום הולדת 20 שלי, תקנה לי טבעת. נקבע תאריך לקיץ, נפגיש בין ההורים וגיטלין וענבל יהיו השושבינות.

ואז, באחד מלילות הקיץ היותר קרירים, אתה תשבור את הכוס,

אני אבכה, אבלינה והבנות ישתכרו, וההורים שלנו יחשוב שנגמרו להם הצרות.

בלילה, אחרי החתונה, ייפול לי האסימון ואני יאכל התקף חרדה,

אני לא אצליח להירדם, תשכב ליידי כולך מזיע, תביט בי ישנה כמו גוויה עדיין בשמלת כלה.

בבוקר, שנינו נתמודד עם הנג אובר ואני אגיד שאני רוצה ילד, אחרי תשעה חודשים תוולד ליאן.

בחודשים הבאים נתהלך בבית כמו שני זומבים שנשלטים ע"י ייצור קטן שנראה כמוני אבל אני לא מבינה מה היא רוצה.

אני אסתפר נורא קצר כי כבר לא יהיה לי כח לטפל בשיער,

אתה תנסה להפסיק לעשן אבל בלילה תברח למרפסת לדפוק כמה שאכטות.

אני אחליט להאריך את חופשת הלידה, אתה תעבוד יותר שעות.

כשתחזור בערב תשתדל להיות אבא טוב.

לפני שתירדם לא תפסיק לדמיין בראש את המזכירה החדשה שלך במשרד.

אני לא אחזור להיות מה שהייתי לפני ליאן, אחרי כמה חודשים אני אשלים עם הקילוגרמים החדשים שהצטרפו לבטן שלי,

אתה תסתפר קצוץ בפעם הראשונה בחייך ותגלה שבדיוק כמו אבא שלך אתה מתחיל להקריח.

אחרי שנתיים נעשה לליאן אח, נקנה בית עם גינה.

הטיפול בעידן יהיה יותר קל, אתה כבר תהיה אלוף בהחלפת חיתולים, אפילו תתרגל לבכי בלילה.

בדרך לעבודה אני אזמזם את הלהיט החדש מ "טיף וטף 12" עם עידן.

שבתות נעשה שבוע שבוע, פעם אצל ההורים שלך, פעם אצל אמא שלי,

ברגע שנגיע לשם נדחוף להם את הילדים לידיים ונלך כל אחד לפינה אחרת של החדר,

ננצל את השעות שיש לנו לקרוא את מוספי השבת.

פעם בחודש נשכב. נשחק אותה מאוהבים, ננסה לדבר, אבל שנינו נדע שזה כבר לא כיף.

השנים הבאות יעברו עלינו בשינה, נעשה את כל הדברים שצריך לעשות,

נבחר בתי ספר לילדים, נשדרג אוטו, נצא פעם בחודש לראות סרט ואתה תמיד תירדם לפני הסוף.

אתה תהיה אחראי על הקניות, אחרי שבע שנים אתה כבר לא תשכח לבדוק את התאריך שעל הקוטג'.

אני אשב עם הילדים על שיעורי הבית, אני אקח את האוטו לטסט, אני אקנה לנו ולילדים בגדים, אתה תשלם את החשבונות, אני אעשי כלים, ואתה תריב עם הכבלים.

ננסה לחסוך כסף לטיול ענק עם הילדים באירופה אבל אז יגלו שלעידן יש בעיה בשרירים וכל הכסף ילך לפיזיותרפיה.

ביום הולדת 39 שלך אפתיע אותך ואשלח את הילדים לאמא שלי, נרד לאילת, כל סוף השבוע נאכל כמו חזירים וננסה להיות כמו פעם,

אתה תנסה להרים אותי וייתפס לך הגב. נחזור בטיסה עם עוד 20 זוגות, לכולנו יהיה אותו מבט, מת כזה. אבל העיקר הבריאות.

כשהילדים יגדלו אני ארשה לעצמי לצאת קצת בערבים, אני אפגוש את הבנות, נצא לקפה, נלך לקניון לגמור את כל הכסף על שופינג. אתה תמצא לך תחביבים, כשתספר לי עליהם אני אעשה את עצמי מתעניינת. נשחק את המשחק.

מבלי שנצליח למצמץ יעברו עוד כמה שנים, יהיו ימים שאפילו לא נשאל אחד את השני מה שלומך?

זה לא יעניין אותנו, נהפוך לשני שותפים שמגדלים שני ילדים.

לא נריב, לא נצעק, פשוט נתרחק. כל אחד יבנה לעצמו עולם משל עצמו,

מידיי פעם העולמות יפגשו, כשיש אירוע משפחתי או תור לרופא.

אתה לא אוהב לצעוק, אז גם כשאתעצבן שקנית את אבקת הכביסה הלא נכונה אתה תסתובב בגב שפוף ותחזור לסופר להחליף אותה.

אנחנו נתבגר, נתקמט, הגוף שלנו יתכער ויהיה לנו ריח של זקנים,

הכרס שלך, שפעם חשבת שאפעם גם לא תהייה לך אחת כזאת,תתנפח ותכוסה בשיער שיבה,

החזה שלי ייפול, השיניים היפות שלי יצהיבו, לא יהיה בנינו שום מגע, אפילו לא במקרה.

נזניח את עצמנו, נשכח שפעם הייתה פה תשוקה.

הילדים יכנסו לגיל ההתבגרות ויעשו לנו טרור.

אתה תרצה לתת להם כמה כאפות לאפס אותם, לי תהיה יותר סבלנות,

כשעידן יעוף מבית ספר אני אפלוט שהוא בדיוק כמוך, אחד שלא מעריך מספיק את מה שיש לו.

אתה רק תחייך ותגיד לי שלפחות אני לא התחתנתי עם לוזר.

כשגם ליאן תעזוב את הבית אתה כבר תרשה לעצמך לעזוב את חדר השינה באמצע הלילה כשאני ישנה, אני אפילו לא אשים לב.

השעמום ישגע אותנו, לא יהיה לנו מה לעשות,

אז נשפץ את המטבח, נחליף רצפה בשירותים וכשזה יסתיים פשוט נתחיל לשנוא.

אני לא אוכל לסבול את הרעש שאתה עושה כשאתה לועס את השניצלים שלי, אני ארצה לשבור לך את הלסת,

אתה תצא מדעתך כשאני לא אאסוף את השיער שלי במיקלחת, ותשנא אותי שנאת מוות על זה שלקחתי לך את החופש.

אחרי השנאה תבוא שתיקה, נפסיק לדבר. נשתוק.

אני אשתק כשאגלה שאתה מזיין מהצד, אתה תשתוק כשתרצה לבקש סליחה.

נשתוק ונשקר ונמות ואולי נשכב פעם בשנה.

ואז, כמו רוב הגברים בעולם, אתה תמות לפניי, תשאיר אותי לבד, בבית עם מטבח משופץ, לסגור את כל החשבונות שלא הספקת, לגדל את הנכדים, ואני אמות כל כך עייפה.

אז חיים שלי ...

אני רוצה שתדע זה מכאן עד הסוף בטוב וברע אני אמשיך לאהוב :)

ולמרות כל מה שכתוב כאן, אני רוצה לשנות. אני רוצה אני ואתה נהייה מיוחדים ולא כמו כולם.

אני רוצה שאף אחד לא יוכל עליינו. שאני ואתה זה עד סוף העולם, אבל רק בטוב [:

אני רוצה לשנות אתזה, לא רוצה שהמצב שלנו יהיה כמו שרשום פה,

אני רוצה שנמות ביחד מאושרים אני לא רוצה שנסבול אחד עם השני.

בקיצור עדן, אני אוהבת אותך כלכך ! ואוהב אותך לעולמים ........ ,

תזכור תמיד שיש לך אותי פה, בשביל הכל.