תביטי בעצמך, ותתרגשי.

לא כל יום משתחררים מצהל.

סיימת תקופה לא קלה ולא קצרה.

מה לא חווית בתקופה הזאת?

אהבה, הו כמה אהבה.

ודחיה, ושנאה, והצלחה, וכישלון.

ועם הכל התמודדת.

תביטי בעצמך, ותתגאי.

לא כל אחד מצליח.

תראי כמה למדת, כמה השתנת.

מי עוד יכול לפרק נשק מהר כמוך? מי יכול לתת עצה למפקדת בתחילת דרכה?

תראי איזה אדם את היום.

תנסי להיזכר איך היית לפני שנתיים- איזה בן אדם מהוסס וסגור.

תביטי בעצמך, ותתאהבי.

לא כל אחד היה מגיע לאן שהגעת.

הפכת להיות אדם אהוב,

אדם שמסתכלים עליו בהערכה,

אדם שחושבים עליו ומחייכים.

השפעת על כל כך הרבה חיילים,

לימדת אותם כל כך הרבה שיעורים בחיים.

היית מקור השראה,

לא כל אחד יכול להגיד את זה על עצמו.

ועכשיו?

עכשיו החיים האמיתיים מתחילים.

תביטי בעצמך, ותדמייני.

זאת החכמה האמיתית.

תדמייני את עצמך מגשימה את כל החלומות שלך- זה לא בלתי אפשרי.

תדמייני את עצמך משכילה, וחכמה, ואמידה, ומאושרת.

בעיקר מאושרת.

אין סיבה שלא תהיי- תביטי בעצמך!

כן אני יודעת שזה לא מכתב אבל הבלוג השני בפרטי ואני רוצה את דעת הרב.

[פיניקס- עוף החול]

זה יהיה על השוק של רגל ימין- כלפי חוץ

יש מצב שהזנב יתלפף לו על הרגל שלי.

מה אתם אומרים?

אני לא בן אדם שממהר לבקש סליחה, או אפילו להגיד "אני מצטערת".

וכן, אני יודעת שאני יוצאת כאן בן אדם די אנוכי, אבל זה ממש לא ככה.

וכל מה שבא אחרי הסליחה...

מה הטעם להביע צער עליו, או להתנצל, אם כבר קרה?

אני בן אדם שאוהב לשנות.

אני חושבת שכרגע הגדרתי את עצמי בצורה מושלמת.

השיער שלי עבר אלפי שינויים ב-21 שנותיו, במהלך השנים היו לי מספר בלתי מבוטל של חברים, ושל אנשים הממלאים את סביבתי. הכל מתחלף, ואני שוחה עם הזרם שאני יצרתי, ואני אחראית על קצב זרימת המים ועל גבה הגלים.

אני יכולה לתת עוד אין-ספור דוגמאות אך זה יהיה כה מיותר ושטחי, שאעזוב את זה כרגע.

אני לא בן אדם מושלם, ואני לא מתיימרת להיות כזו. אפילו לא שואפת להגיע לשם.

אני פוסעת בשבילי החיים תוך כדי ידיעה שאני אדרוך על כמה פרחים מוגנים בדרך, וכל הבעת צער שבעולם לא תשיב להם את יופיים.

במקום להתייפח ולמלמל את סליחותיי, אעדיף להשקות את הפרחים מחדש.

לקחת צעד אחורה- כדי לא להסתיר להם את השמש.

זה יותר קשה, וזה לוקח זמן רב יותר.

אבל זה משתלם.

לכאורה כל מה שכתוב כאן הוא נהדר, ואני בטוחה שכולכם תסכימו איתי.

העניין הוא שאנו חיים בחברה קונפורמיסטית מידי.

ומי שלא מבקש סליחה נשאר מאחור.

אז לא,

אני לא אתן לך להנות מהסליחה שלי, מההישג שלך-

כי הוא לא קיים במציאות.

הוא מעורפל ודהוי, ככל דבר שאמינותו מוטלת בספק.

סליחה זה קל מידי- ההתמודדות, זה מה שעושה אותך בן אדם.

לא מילה בת 5 אותיות ושתי הברות שלוקח בדיוק שניה עד שהדה מתאדה באויר ונבלע בתוך ההמולה.

נל,

במכתב הכי אמיתי שאי פעם כתבה.

במילים הכי כנות שיכלה לספק כרגע.

הנטע לי שאני מכירה, לא הייתה חושבת פעמיים.

היא הייתה עוזבת הכל ונוסעת אליך, ולו רק בשביל שלא תעלה על ההגה שיכור.

[למרות שגם לה זרמו אי אלו כמויות של אלכוהול בדם]

יש דברים שלא מתווכחים עליהם עם המצפון, גם אם זה רק ליתר בטחון.

רק שהפעם היא התווכחה, ונצחה.

הנטע לי שאני מכירה הייתה באה לאן שכתבת לה ב-SMS.

מחפשת אותך, וכשהייתה מוצאת- הייתה עומדת בצד ומחכה שתמצא אותה.

כי היא כזאת- היא לעולם לא תעשה את הצעד, גם עם אחד כמוך שהטיח את עצמו לרגליה עשרות פעמים.

הנטע לי שהייתה כאן לפני-

היא נעלמה.

אני לא יודעת מה עשית לה, אבל היא נעלמה.

חבל,

עד שלמדתי להסתדר איתה.

אני לא יודעת מה עשית, או מאיפה נכנסת לי פתאום לחייך,

אבל זה די ברור שעשית משהו.

משהו בלתי הפיך כנראה.

ויש לי את כל הסיבות להתעלם ממך, ולמחוק אותך מהזיכרון של הטלפון,

ולעשות כאילו לא הכרתי אותך מימי.

משהו בך מסקרן אותי.

משהו בי רוצה לחקור אותך.

להכיר אותך על כל רובד של האישיות שלך.

זה מחרפן אותי. מטריף.

זאת לא אני, זה איזה אלטר אגו שהדחקתי.

אותו אחד שיוצא רק בעזרת כמויות נדיבות של אלכוהול. [ושל דברים אחרים]

אנחנו מסתדרים ככה. כשאני אני רב הזמן והוא אני לכמה שעות בודדות.

ואז אתה הגעת.

אתה הפרת את כל האיזון, הרסת את כל היסודות.

אני עדיין לא סגורה על אם אני רוצה את זה ככה או לא,

אז בינתיים אני מאשימה אותך.

בוא נקווה ששנינו נהיה מספיק חכמים להתעלם אחד מהשני בימים הקרובים,

לטובת שנינו, אבל בעיקר לטובתי.

תחזרי בבקשה,

הבלוג לא נראה טוב עם פוסט אחד בחודש וכלום תגובות.

דווקא עכשיו כשיש לי כך הרבה דברים להגיד, לכל כך הרבה אנשים, את נעלמת??

לא יפה...

תחזרי.

צריכים אותך פה.

בתודה,

נל.

אמרו לך שאת לא שייכת,

בעצם...

אולי אמרת את זה לעצמך.

אמרו לך גם שאת חריגה, שאת פחות טובה, שאת לא תצליחי או תהיי מאושרת.

אמרו לך שיש רק דרך אחת בשבילך לעבור,

שכל השאר לא מובילות לשום מקום.

אז מה? אז אמרו...

אנשים אומרים הרבה דברים, החכמה היא לדעת להבדיל בין הבולשיט לכל השאר.

ראיתי פעם סרט ממש דבילי, ואחת הדמויות אמרה לשניה-

"Sometimes it's easier to bullshit than explain-

You all laugh 'cause I'm different,

I'M LAUGHING 'CAUSE YOU'RE ALL THE SAME!"

זה היה לפני שנה וחצי בערך, ואני עדיין זוכרת את המשפט הזה. הוא אפילו היה בתיאור הבלוג שלי.

ילדה אהובה, האם תתני לי את ידך ונרוץ ביחד הלאה?

ילדה אבודה, אני כאן כדי לעזור לך למצוא את דרכך.

אם רק תבקשי, אתן לך את כל שיש לי להציע.

את כל האהבה שליבי מסוגל להעניק.

זרועותי פקוחות כאן לנגד עיניך,

האם תרוצי אליהן ותיפלי לחיקי?

את יכולה להתעלם, להסתובב לצד השני.

האם זה מה שליבך חפץ בו?

יותר מכל,

ליבך צעק אלי מבין המילים.

גם כשציטטת אותי, אלה הצרחות שלך שנכנסו בין השורות פתאום.

הצרחות הישנות שלי פינו את מקומן לצרחות החדשות שלך.

האם תתני לי להמשיך לקרוא בין השורות?

ילדה אהובה,

אם תתני לי, לא אתן לך להיות לבדך עוד יום אחד בחייך.

האם תתני לי?

מישהי שהייתי נותנת לה את החיים שלי אם הייתה מבקשת, אמרה לי פעם-

"אני יודעת שהכל נראה כחסר סיכוי, אבל רב הסיכויים שזה רק נראה ככה"

תהיי חזקה מלאכית אבודה.

את עוד תמצאי את הדרך.