ירח שלי,

I hold it,I fold it
I throw it on the floor
I wrote it ,maybe I'm afraid 
that you'll be bored

It's very real and true and sad 
and hopeful just like me
It's one of those things I'll never tell
I'll carve it in a tree

I follow you.  I watch you
I thank god you're in my class
I picture us in the school bus 
and we're holding each others hands

I need a plan for you to fall 
in love with me and then
I'll make you marry me,I'll Wait

I never wear my glasses when 
I know that you can see me
You act as if I'm not around 
but deep down you must need me

I draw you, every single 
feature in my head
I try to do my homework 
but I dream of you instead

I need a plan for you to fall 
in love with me and then
I'll make you marry me, I'll Wait

I'll make you marry me
I'll make you marry me
I'll make you marry marry me

I'll wait

לי כבר נמאס לחכות,

                   מה איתך?

חשבתי על זה שלשום לפני שהלכתי לישון, שכל פעם שאני כבר יורדת ממנו הוא שוב רומז, אבל לא עושה כלום.

אז השיר הזה עלה לי לראש, WAIT של K'S CHOICE..

אני עדיין מתלבטת אם לכתוב לו אז זה באמת ולתת לו, או לשמור את הרעיון [הגרוע, סביר להניח] לעצמי.

נל.

אני לא יודעת איך נקשרנו אחת לשניה, אבל אני חושבת שזה די מדהים.

אמרו לי עליך שאין לך הרבה חברות, ואת יודעת משהו? גם לי אין...

כל כך הייתי צריכה מישהי כמוך, את לא מבינה אפילו כמה.

מישהי שתוכל לנגב לי את הדמעות, למרות שאני אף פעם לא בוכה.

מישהי לצחוק איתה, להנות איתה, להיות אמיתית איתה.

אַת המכלול של כל הדברים האלה,

למקרה שלא ידעת.

את החברה הכי טובה שלי, לא רק בצבא- גם במציאות.

חבל רק שאת לא יודעת את זה...

חבל רק שלפעמים את בלתי נסבלת-

פוסלת, מכשילה, מתנתקת, הורסת הכל.

באמת חבל, כי את כזאת מדהימה...

ובאותו יום, שישבנו על סיגריה במדרגות, וחיבקת אותי פתאום..

זוכרת שאמרתי לך- "איזה מזל שיש לי אותך" ?

אז באמת התכוונתי לזה.

סוף סוף יש לי חברה.

לירח המלא שלי... לפני חודש כתבתי לך מכתב אמיתי ולא מובן, נטע לי סטייל לחלוטין, אותו מכתב שאתה שומר עד היום בארנק שלך [כן, זה מרגש אותי, למרות האדישות]

רציתי להסביר לך כמה דברים שמאד מובנים מאליו לשנינו.

ככה זה, במכתב אני חכמה, יש לי את כל המילים הנכונות.

רציתי להסביר לך שהסיבה שהייתי כל כך מגעילה אליך היא  כי ככה התמודדתי עם המצב.

הדחקתי את זה, אבל זה היה חזק ממני.

ידעתי שאני בקשר עם הרופא, אבל רציתי אותך.

כעסתי על עצמי, ולכן גם כעסתי עליך.

זאת הסיבה שהתייחסתי אליך כל כך מגעיל.

תקביל את זה לגן חובה, כשהיית מושך לכוסית של הגן בצמות?

אז סוג של משכתי לך בצמות,

רק בלי לרצות,

בלי לדעת,

ובלי שיהיו לך צמות.

[זה בסדר, אני מעדיפה אותך עם התספורת הצבאית]

אז כן, ירח שלי,

יש לי משהו אליך.

ואני מאד מפחדת להגיד לך את זה.

אני יודעת שגם אתה רוצה משהו ממני.

אבל לצערי אף אחד מאיתנו לא מספיק אמיץ בשביל להציף את זה

אז נמשיך ככה,

מתייסרים לנו במעגל של יחסים אפלטוניים לא אפלטוניים.

נחזיק ידיים בשקט- כדי שהחניכים לא יראו,

למרות שברור לשנינו שכולם יודעים יותר טוב מאיתנו שכן יש ביננו משהו.

הלוואי ותתעורר כבר, ירח.

כי אני ערה, מחכה לך כאן בעולם האמיתי,

מחכה שתתנפץ לך הבועה הנאיבית שאתה חי בה.

מחכה שתיכנס לבועה שלי-

היא הרבה יותר קודרת, אבל הסקס מצויין.